לפעמים מופיע הצורה: "סַנְהֶדְרִים" (ספרי בהעלתך צב; פסיקתא דרב כהנא כז).
בחלק מהמקורות בחז"ל הצורה "סַנְהֶדְרִין" משמשת ברבים, ו"סַנְהֶדְרִי" מופיעה כצורת היחיד, לדוגמא: ”סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק א, משנה ו). אבל במקורות אחרים "סַנְהֶדְרִין" היא צורת היחיד, ו"סַנְהֶדְרָיּוֹת" היא צורת הרבים, וכך מקובל כיום.