נצל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: נִצֵּל, נֻצַּל, נֶצֶל.

נִצַּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניצל
שורש וגזרה נ־צ־לגזרת חפ"נ
בניין נִפְעַל
  1. שהוציאו אותו מסכנה. שהיה בסכנה ולא נפגע.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

  • השורש נ-צ-ל (להציל, לנצל, להתנצל) קשור בלקיחה של משהו ממקומו. בתורה - נאמר על בני ישראל: ”וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם“ (שמות יב, פסוק לו) - כלומר, לוקחים מהם כלים (ולא במטרה להשיב). בהמשך נכתב ”וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם“ (שמות לג, פסוק ו) - כלומר, הסירו מעצמם את התכשיטים (בבניין התפעל הפעלים לרוב חוזרים אל מבצע הפעולה). אדם שמציל אנשים לוקח אותם מהסכנה שהם נמצאים בה - למשל, המציל בים. ראו למשל: ”כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן“ (עמוס ג, פסוק יב). הפועל 'נִצַּל' הוא בבניין נפעל, שהוא בניין סביל. כלומר, ניצל הוא מישהו שלקחו אותו מהסכנה.
  • השוו לערבית: שורש نصل, שקשור להיחלצות.
  • ב' נֶצֶל - בשר מת שנימוח. אלו מטמאין באהל המת, וכזית מהמת, וכזית מן נֶצֶל.

רמב"ם: נצל - בשר שנמוח ונעשה ליחה סרוחה כאשר התחיל הבשר להתעפש. (אהלות ב, א) רש"י: נצל - לשון הפרש כמו ויצל אלהים (בראשית לא)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש נצל

השורש נ־צ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־צ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִצַּל או נִצּוֹל נִצָּל או נִצּוֹל יִנָּצֵל הִנָּצֵל לְהִנָּצֵל
הִפְעִיל הִצִּיל מַצִּיל יַצִּיל הַצֵּל לְהַצִּיל
הֻפְעַל הֻצַּל מֻצָּל יֻצַּל -אין- -אין-
פִּעֵל נִצֵּל מְנַצֵּל יְנַצֵּל נַצֵּל לְנַצֵּל
פֻּעַל נֻצַּל מְנֻצָּל יְנֻצַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַצֵּל מִתְנַצֵּל יִתְנַצֵּל הִתְנַצֵּל לְהִתְנַצֵּל