מקבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מְקַבֵּל.

מְקֻבָּל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקובל
הגייה* mekubal
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ב־ל
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מקובלת ר׳ מקובלים נ"ר מקובלות
  1. שמוסכם על הכלל, הרגיל והשכיח.
  2. אהוב בחברה.
    • ”אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף“ (משנה, מסכת ברכותפרק ה, משנה ה)
    • הילד לא מקובל על ידי בני כיתתו.

גיזרון[עריכה]

  • בינוני סביל מהפועל קיבל. מילה קרובה בערבית באותה משמעות-مَقْبُول (הגייה: מַקְבּוּל) ושמשורש זה נקבע המושג המוסלמי קובלה (قُبْلَة) בהוראת תפילה מוסלמית הנעשית בכיוון המקובל, הוא כיוונה של מכה.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מְקֻבָּל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקובל
הגייה* mekubal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מקובלת ר׳ מקובלים נ"ר מקובלות
  1. אדם העוסק בקבלה, תורת הסוד היהודית.
    • האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16.

תרגום[עריכה]