מגע
מַגָּע[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מגע |
| הגייה* | maga |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ג־ע |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
| נטיות | ר׳ מַגָּעִים |
- לשון חז"ל נגיעה, מישוש דבר מה.
- ”הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְאִין אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע“ (משנה, מסכת כלים – פרק א, משנה א)
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): קשר או יחס בין אנשים.
- ”אי־אפשר לומר, כמובן, שלא היה לעם היהודי מגע עם העולם“ (בדרך אל או"מ, מאת יצחק לופבן, בפרויקט בן יהודה)