כל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כֹּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כול[1]
הגייה* kol
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש כ־ל־ל א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות נ"י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ גם כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן[2]
  1. מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם.
    • ”וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ו)
    • ”וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ...“ (בראשית יא, פסוק ח)
    • ”...אֶת־הַכֹּל, נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ“ (דברים ב, פסוק לו)
    • ”וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד כָּל־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם: הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד“ (שמואל א׳ ל, פסוק יט)
  2. מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
  3. לשון המקרא בִּשלילה שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ.
    • ”מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ“ (קהלת א, פסוק ט)
    • ”אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם־לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ...“ (דברים ח, פסוק ט)
  4. בהשאלה: כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב.

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; פיניקית: 𐤊𐤋 (כִּיל), ערבית: ڪُلّ (כֻּלּ), ארמית: כָּל, אכדית: kullātu, kalu.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: ogni‏, tutto‏‏‏‏
  • אנגלית: every‏, each‏, all
  • אספרנטו: ĉiu‏‏‏‏
  • גרמנית: jeder‏, alle‏‏‏‏
  • הודית: सब‏‏‏‏ (תעתיק: sab)
हर‏‏‏‏ (תעתיק: har)
όλα‏‏‏‏ (תעתיק: óla)
‏‏‏‏ (תעתיק: mai)
  • פרסית: هر‎‏‏‏‏ (תעתיק: הר)
همه‎‏‏‏‏ (תעתיק: המה)
  • צ'כית: každý‏, všichni‏‏‏‏
  • צרפתית: tous‏‏‏‏
  • קוריאנית: 모든‏‏‏‏ (תעתיק: modeun)
‏‏‏‏ (תעתיק: jeon)
  • רומנית: tot‏, fiecare‏‏‏‏
  • רוסית: весь‏‏‏‏ (תעתיק: ves')
вся́кий‏‏‏‏ (תעתיק: vsjákij)

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ"ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.
  2. ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל"א, כ"ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ"ג, ו'). כמו"כ בחז"ל מצויה הצורה "כֻּלְהֶם" - נסתר רבים (לדוגמא: ירושלמי סנהדרין ז ז).

כָּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כל
שורש וגזרה כ־ו־ל
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא מדד. הכניס חומר לכלי וידע את מידתו כמותו או משקלו.
    • ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם“ (ישעיהו מ, פסוק יב)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, שורש כ-ו-ל מלשון הֵכִיל.[1] בארמית, השורש מקביל למדד[2] (בעיקר נפח, שלמדידת אורך משמש השורש 'משח'); השווה: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר“ (שמות טז, פסוק יח) = וְכָלוּ בְעוֹמְרָא“ (אונקלוס על שמות טזפסוק יח). משם החידוש כִּיֵּל בעברית. השורש גם קיים בערבית ‫كَيَّلَ‬ (כַּיַּלַ) 'מדד'.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]