ירש

יָרַשׁ[עריכה]

לשון המקרא קַבֵּל טריטוריה אחר כיבושה מידי השולט עליה.
- ”קוּמוּ סְּעוּ, וְעִבְרוּ אֶת־נַחַל אַרְנֹן – רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת־סִיחֹן מֶלֶךְ־חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת־אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ; וְהִתְגָּר בּוֹ, מִלְחָמָה.“ (דברים ב, פסוק כד).
- ”...קוּם רֵשׁ אֶת-כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת-לְךָ בְכֶסֶף כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי-מֵת.“ (מלכים א׳ כא, פסוק טו)
קיבל את נכסי קרובו שמת.
- ”וְהִנֵּה דְבַר־יהוה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה; כִּי־אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.“ (בראשית טו, פסוק ד)
[ביולוגיה] קיבל מטען גנטי מהוריו.

ערך בוויקיפדיה: ירושה

השורש י־ר־ש הוא שורש מגזרת נחי פי"ו.