מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הפסיק , לא מתקיים עוד.
”וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.“ (בראשית יד , פסוק ח )
”וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי-חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו.“ (שמות ט , פסוק לד )
”גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהוָה מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה.“ (שמואל א׳ יב , פסוק כג )
לשון המקרא פספס , החמיץ (במשמעות "החמיץ הזדמנות").[דרושה הבהרה]
”כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ.“ (שמות כג , פסוק ה )
”וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא-יִהְיֶה בְךָ חֵטְא.“ (דברים כג , פסוק כג )
מן המקרא.
תצורת השורש קיימת בשפות שמיות, ערבית דרומית קדומה: خ ذ ل (חֿ־דֿ־ל), נגזרת: خَذْل = נטישה, אכדית: חֲֿדַֿלֻ[דרושה הבהרה] , אתיופית וערבית: خَذَلَ (חַֿדַֿלַ) = לנטוש, לערוק, לזנוח.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חסר
הגייה *
chadel
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
ח־ד־ל
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
נ׳ חֲדֵלָה, ר׳ חֲדֵלִים, חֲדַל־
מפסיק , עוצר , עובר וחולף .
(בסמיכות) מופיע כנסמך (חֲדַל־) במשמעות של חסר ־, נטול ־.
חייב שאינו יכול לפרוע את חובו מוגדר בחוק "חֲדַל – פֵּרָעוֹן" ועלול לשאת על מצחו אות קין חברתי־כלכלי.
”יישארו שני מצָחים, כפי שהתבטאתי אולי לא בהצלחה, אבל איני סופר. זאת אומרת, מצח אחד שלי, ומצח שני – של חדל־אישים זה. ובכן, בחר לך: או אני, או חדל־האישים .“ (האחים קרמזוב , מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי , בפרויקט בן יהודה )
צורת הווה של חדל .