בסר
יש להוסיף לדף זה את הערך: בָּסַר.
בֹּסֶר (גם: בֵּסֶר)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בוסר, בסר |
| הגייה* | boser או beser |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ס־ר |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל, משקל קֵטֶל |
| נטיות | כ': בָּסְרוֹ או בִּסְרוֹ, בָּסְרֵינוּ או בִּסְרֵינוּ. [1] |
- פרי שעדיין אינו בשל.
- ”כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו“ (ירמיהו לא, פסוק כט)
- ”יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ“ (איוב טו, פסוק לג).
- "רבי יהודה אומר: בשלשה פרקים בודקין את היין: בקדים של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת המים בבסר" (משנה גיטין ג ח)
- ”מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית? הפגין - משהזריחו אוכל בהן פתו בשדה... הבוסר - משהביא מים אוכל בו פיתו בשדה“ (ירושלמי, מסכת שביעית – פרק ד, הלכה ו)
- אבל אמר בפירוש, שלא כל האילנות שוים. יש אילני סרק, ויש עצים טעונים בוסר "כרת", w:י"ל פרץ
- בהשאלה: דבר שעדיין אינו בשל.
- וכי אין הדבר קרוב לודאי, שהנער הרך, היוצא לשוק בעודנו בוסר, לא יוכל להתגבר ברוחו על תנאי החיים הסובבים אותו...? "שאלות ארץ ישראל, מאמר ראשון", אחד העם
- ...לרפּא את בדקי-הסתר, שנראו שם מחמת ספקות נושנים, שנצנצו בו בעוד שהיה הלב בוסר... "בעולם האותיות המחכימות", י"ל פרץ
גיזרון[עריכה]
- לשון המקרא.