בהמה

בְּהֵמָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בהמה
הגייה^*	behema
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־ה־ם
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	ר׳ בְּהֵמוֹת; בֶּהֱמַת־, ר׳ בַּהֲמוֹת־; כ׳ בְּהֶמְתִּי, בְּהֶמְתְּכֶם; בַּהֲמוֹתַי, בַּהֲמוֹתֵיכֶם

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון המקרא כלל החיות הולכות על ארבע.
- ”מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת.“ (בראשית ו, פסוק כ)
לשון המקרא כלל החיות המבויתות הולכות על ארבע.
- ”בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם.“ (ויקרא יט, פסוק יט)
- רועה הצאן יצא לשדה עם בהמתו.
לשון המקרא [כינוי גנאי] כינוי לאדם העוסק בקדושה בעודו שרוי בטומאתו.
- ”וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ“ (תהלים עג, פסוק כב)
לשון המקרא, עברית חדשה [כינוי גנאי] גס-רוח,המוני, שהתנהגותו בוטה או קולנית באופן קיצוני .
- ”וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק יג)
- ”אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק כא)
- יששכר אוכל בפה מלא וללא סכו"ם, ממש בהמה.

על פי גזניוס פירוש השורש ב־ה־ם הוא חסם (כמו בערבית بهم); בהמה – חסומה, שפיה חסום במובן זה שאינה יכולה לדבר.
מקביל לערבית بهيمة (בהימה), אוגריתית bhmt^[1].𐎁𐎅𐎎𐎚

ערך בוויקיפדיה: בהמה

השורש ב־ה־ם הוא שורש מגזרת השלמים. עברית חדשה גזור שם מן בהמה

↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 216