אתון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָתוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אתון
הגייה* aton
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א-ת-ן
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות ר׳ אֲתוֹנוֹת; אֲתוֹן־, ר׳ אֲתוֹנוֹת־
  1. נקבת החמור.
    • ”וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ“ (במדבר כב, פסוק כג)

גיזרון[עריכה]

  • עפ"י התאוריה המופיעה בספרו של שאול לוין - "שמית ואינדו-אירופית", חדרה תיבת "אתון" ללשון לטינית בצורת ("אסִינוּס" - asinus) דרך המתיישבים הפיניקים בסיצליה וצפון אפריקה .
  • מקבילה בערבית: أَتَان (אַתַאן) במשמעות זו.
  • מקבילה בארמית: אתנא במשמעות זו. למשל, תרגום אונקלוס על ”אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים“ (בראשית לב, פסוק טז) הוא "אֲתָנָן עַסְרִין".

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

ראו גם[עריכה]