אפיק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָפִיק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפיק
הגייה* afik
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ק
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲפִיקִים, אֲפִיק־
  1. שקע ארוך בפני הקרקע שבו בדרך כלל זורמים מי הנחל.
    • ”וְלָכֵן הִנֵּה אדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים..וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו.“ (ישעיהו ח, פסוק ז)
    • ”גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר.“ (יואל א, פסוק כ)
    • ”שׁוּבָה יְהוָה אֶת-שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.“ (תהלים קכו, פסוק ד)
  2. בהשאלה: מסלול, נתיב, דרך.
    • אחרי שראיתי שלא הצלחתי בלימודי משפטים פניתי לאפיקים אחרים.
    • כדי לא להסתכן מידי השקעתי את כספי באפיקים רבים.
  3. (מטאורולוגיה) זרם אוויר.
  4. (תקשורת) תדר מוסכם שבו משדר מעביר מידע למַקְלֵט.
    • ”הרשות השנייה החליטה לחייב את קשת עם המעבר לאפיק החדש, וכך גם את רשת ואת ערוץ עשר, להתחיל לשדר באיכות HD.“ (מתוך הערך קשת 12 בויקיפדיה)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. יתכן שקשור לשורש א.פ.ק בארמית לשון הוצאה. מפיק
  • ”שׁוּבָה יְהוָה אֶת-שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב (תהלים קכו, פסוק ד) - בערוצי הנחלים של הרי יהודה הדרומיים לרוב בראשית החורף עוברים בעקבות הגשמים זרמי פתע אדירים למשך שעות או אף ימים, זרמים אלה נעלמים כלעומת שבאו. לפיכך מדמה משורר תהלים את שיבת ציון המפתיעה כאפיקים בנגב.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בספר איוב פעמיים מובאת במשמעות שונה ” עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל“ (איוב מ, פסוק יח) ”שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה“ (איוב יב, פסוק כא) רוב הפרשנים: לשון חוזק.

ראו גם[עריכה]