תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 22:22, 27 במאי 2009

יום צום יהודי החל בי"ג באדר, ערב פורים, לזכר הצום שצמו אסתר המלכה, בן־דודהּ מרדכי ויהודי שושן (לפי המסופר במגילת אסתר) בכדי לבקש רחמים על אסתר העומדת להסתכן סכנת מות ולהתיצב לפני המלך מבלי שנקראה.
- "יש מתענים ג' ימים, זכר לתענית אסתר" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפו)

"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל־מָרְדֳּכָי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי." (מגילת אסתר, ד)
לא ידוע מי החליט על המנהג, אולם המקור הכתוב הראשון שבו הוא נזכר הוא ספר מהמאה השמינית (לספירת הנוצרים), שנכתב בידי הרב אחאי גאון.

ערך בוויקיפדיה: תענית אסתר

צומות ביהדות

חגי ישראל ומועדיו

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 #:* {{הדגשה|"יש מתענים ג' ימים, זכר לתענית אסתר"|(שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפו)}}
-===אטימולוגיה===
+===מקור===
 * {{הדגשה|"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל־מָרְדֳּכָי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי."|(מגילת אסתר, ד)}}
 * לא ידוע מי החליט על המנהג, אולם המקור הכתוב הראשון שבו הוא נזכר הוא ספר מהמאה השמינית (לספירת הנוצרים), שנכתב בידי הרב אחאי גאון.