תות

תּוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תות
הגייה*	tut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ תּוּתִים

1. [עממי] שם כוללני לכל סוגי התותים. מתת משפחות הורדאים ומהסוג תות.

   • אני אוהב לאכול תותים.

2. לשון חז"ל עץ תרבות מהסוג הבוטני תות (Morus); בארץ ישראל נפוצים שני מינים, תות שחור ותות לבן^[1] וזני כלאיים שלהם.

   • "[…] נותנים קיסם של תות ושברי זכוכית בקדרה בשביל שתתבשל מהרה וחכמים אוסרים בשברי זכוכית מפני הסכנה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף סז, עמוד ב)
   • מגדלי תולעי משי מאכילים את הזחלים בעלי תות.

3. לשון חז"ל פרי של העץ (2).

   • "ר' נחמיה אומר: לא יתרום מן התותים שליקט בשחרית על תותים שליקט בין הערבים" (תוספתא, מסכת תרומות, פרק ד, סימן ה)

(יש לשכתב פירוש זה):

גיזרון

• שם העץ ופריו מקורו בפרסית או בהודית.

צירופים

• תות בננה
• תות בר
• תות גינה
• תות עץ
• תות שדה

ראו גם

• אסנה
• אוכמנית
• דומדמנית
• חמוצית
• פטל

תרגום

• אנגלית:
  1. berry‏‏‏‏‏
  2. mulberry tree‏‏‏‏‏
  3. mulberry‏‏‏‏‏
• ערבית: توتة‏‏‏‏‏ (הגיה: תוּתַה)

הערת שוליים

1. ↑  נראה שהתות בתלמוד הוא התות השחור, לפי האיזכורים שם: "ומאימתיי פירות חייבין במעשרות: התאנים, משיבחילו. הענבים והאובשים, משיבאישו. האוג והתותים, משיאדימו; וכל האדומים, משיאדימו" (משנה, מסכת מעשרות, פרק א, משנה ב). התות הלבן מקורו בסין והובא מאוחר יותר.