ברק

בָּרָק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ברק
הגייה*	barak
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ר־ק
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	בְּרָקִים; בְּרַק־; בִּרְקֵי־

1. תופעת טבע, בצורת אור חשמלי החולף בשמים, הנוצרת כתוצאה מהתנגשות של עננים בעלי מטען חשמלי.

   • הברק מופיע לפני הרעם, משום שמהירות האור גבוהה ממהירות הקול.
   • "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר" (שמות יט, טז) (1)

2. זוהַר, נוגַה, אור חזק.

   • "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי" (דברים לב, מא) (2)

גיזרון

• קיימת מקבילה בערבית: بَرْق (בַּרְק), בשתי המשמעויות.

צירופים

• במהירות הברק

מילים נרדפות

• בזק (1)
• זוהר, נוגה (2)

תרגום

הבזק חשמלי:

• אנגלית: lightning‏‏‏‏
• ערבית: برق‏‏‏‏

זוהר:

• ערבית: برق‏‏‏‏

ראו גם

• חשמל
• רעם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ברק

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברקים