קב ונקי: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 18:16, 19 במאי 2007

קַב וְנָקִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קב ונקי
הגייה^*	kav venaki
חלק דיבר	צרף
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

דבר המתאפיין בכמותו המעטה אך באיכותו הגבוהה.
- "גוף התנ"ך ינתן בעינו, כמו שהוא; ואולם בשוליו, בראשו ובסופו יבואו:... ב) פירוש מדעי קצר ומצומצם, קב ונקי, הסולת של כל הפרשנות הביבלית, המסורית והבקרתית, הישראלית והלועזית, מאז היותה ועד היום..." ("הספר העברי", חיים נחמן ביאליק)
- "ודברי זה הספר קב ונקי וכדאי לסמוך עליו בכ"מ." (שו"ת תשב"ץ, חלק א, סימן נא, ד"ה כבר כתבתי)
- "תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש, וכתוב בה: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, וכתוב בה: מנשה הרג את ישעיה." (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מט, עמוד ב)

מקור

לשון חז"ל. הביטוי מופיע לראשונה במקור תנאי ולאחר מכן גם בתלמוד ככינוי שנתן רב איסי בן יהודה לרבי אליעזר בן יעקב: "איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות. לרבי מאיר חכם וסופר. לרבי יהודה חכם לכשירצה. לרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. לרבי יוסי נמוקו עמו. לרבי יוחנן בן נורי קופה של הלכות. לרבי יוסי הגלילי מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. לרבי שמעון בן גמליאל חנות מלא ארגוון טב. לרבי שמעון שונה הרבה ומשכח קימעא." "(מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא א, פרק יח, ד"ה איסי בן) (השווה תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סז, עמוד א). קַב הנה מידת נפח מקראית, אשר בלשון חז"ל משמשת לציון מידה קטנה ומינימלית.

פרשנים מפרשים

רש"י - "קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה (או בברייתא), [אבל] נקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו." (פירוש על מסכת יבמות, דף מט, עמוד ב); "לא לימד הרבה כשאר חבריו אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא שהלכה כמותו לעולם." (פירוש על מסכת גיטין, דף סז, עמוד א).
רשב"ץ - "משנת רבי אליעזר בן יעקב, קב ונקי. כלומר, מעט שמועות נאמרו על שמו, כמו שהקב הוא מדה קטנה שאינה אלא ארבע לוגין והלוג ששה ביצים, וכל דבריו הם נקיים שהלכה הם. ויש מפרשים, קב ונקי בלשון גימטריא, מאה ושתים הלכות." (מגן אבות לרשב"ץ על אבות, פרק ד, משנה יג).

תרגום

אנגלית: little but good‏‏‏‏

ראו גם

נקי
קב

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 * לשון חז"ל. הביטוי מופיע לראשונה במקור תנאי ולאחר מכן גם בתלמוד ככינוי שנתן רב איסי בן יהודה לרבי אליעזר בן יעקב: {{הדגשה|"איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות. לרבי מאיר חכם וסופר. לרבי יהודה חכם לכשירצה. לרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. לרבי יוסי נמוקו עמו. לרבי יוחנן בן נורי קופה של הלכות. לרבי יוסי הגלילי מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. לרבי שמעון בן גמליאל חנות מלא ארגוון טב. לרבי שמעון שונה הרבה ומשכח קימעא."|"(מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא א, פרק יח, ד"ה איסי בן)}} (השווה תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סז, עמוד א). קַב הנה מידת נפח מקראית, אשר בלשון חז"ל משמשת לציון מידה קטנה ומינימלית.
-{{פרשנים מפרשים}}
+===פרשנים מפרשים===
 * [[w:רש"י|רש"י]] - "קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה (או בברייתא), [אבל] נקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו." (פירוש על מסכת יבמות, דף מט, עמוד ב); "לא לימד הרבה כשאר חבריו אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא שהלכה כמותו לעולם." (פירוש על מסכת גיטין, דף סז, עמוד א).
 * [[w:רשב"ץ|רשב"ץ]] - "משנת רבי אליעזר בן יעקב, קב ונקי. כלומר, מעט שמועות נאמרו על שמו, כמו שהקב הוא מדה קטנה שאינה אלא ארבע לוגין והלוג ששה ביצים, וכל דבריו הם נקיים שהלכה הם. ויש מפרשים, קב ונקי בלשון גימטריא, מאה ושתים הלכות." (מגן אבות לרשב"ץ על אבות, פרק ד, משנה יג).