חשמל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תרגומים + התאמה ידנית
שורה 3: שורה 3:
|כתיב מלא=חשמל
|כתיב מלא=חשמל
|הגייה=khash'''mal'''
|הגייה=khash'''mal'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|מין=זכר
|שורש=[[:קטגוריה:חשמל (שורש)|ח-שׁ-מ-ל]] (גזור שם)
|שורש=[[:קטגוריה:חשמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]] (גזור שם)
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
}}
}}
[[תמונה:Kurzschluss_12V20A.jpg|left|thumb|184px|ניצוצות חשמל]]
[[תמונה:Kurzschluss_12V20A.jpg|left|thumb|184px|ניצוצות חשמל]]
# צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
# צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
#:* ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק '''חשמל''': ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד.
# <small>ארכאי</small> [[מלאך]], ישות על-טבעית שמטרתה לשרת את האל.
#:* "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם '''החשמל'''; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ([http://www.benyehuda.org/barshadsky/barshadsky_044.html "מעצר וממשפט"], ישעיהו ברשדסקי)
# <small>ארכאי</small> [[מלאך]], ישות על־טבעית שמטרתה לשרת את האל.
#:* "ותבנית '''חשמלים''' ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ([http://www.benyehuda.org/sokolov/019.html "מכתבים מאיטליה"], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]])


===אטימולוגיה===
===אטימולוגיה===
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר-מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{תעתיק|ḫašmšnu}} (אבן כחלחלה), {{תעתיק|ešmarū}} (זהב לבן), {{תעתיק|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ-{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע-עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{תעתיק|ḫašmšnu}} (אבן כחלחלה), {{תעתיק|ešmarū}} (זהב לבן), {{תעתיק|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.


===פרשנים מפרשים===
===פרשנים מפרשים===
שורה 20: שורה 23:
* מצודת ציון: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת <small>(קהלת ג, ז)</small> ומל הוא מלשון מלה ודבור".
* מצודת ציון: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת <small>(קהלת ג, ז)</small> ומל הוא מלשון מלה ודבור".
* תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות".
* תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות".

===משפטים לדוגמה===
* ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק '''חשמל''': ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד. (1)
* "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם '''החשמל'''; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ([http://www.benyehuda.org/barshadsky/barshadsky_044.html "מעצר וממשפט"], ישעיהו ברשדסקי) (1)
* "ותבנית '''חשמלים''' ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ([http://www.benyehuda.org/sokolov/019.html "מכתבים מאיטליה"], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]]) (2)


===צירופים===
===צירופים===
שורה 34: שורה 32:


===מילים נרדפות===
===מילים נרדפות===
* [[אראל]], [[כרוב#כְּרוּב ב|כרוב]], [[מלאך]], [[שרף#שָׂרָף ב|שרף]] (2)
* [[אראל]] (2)
* [[כרוב#כְּרוּב ב|כרוב]] (2)
* [[מלאך]] (2)
* [[שרף#שָׂרָף ב|שרף]] (2)


===תרגום===
===תרגום===
{{תרגומים|
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|elettricità}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|elettricità}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|listrik}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electricity}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electricity}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|elektro}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|elektro}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|elektrisiteit}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|електричество}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Elektrizität}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Elektrizität}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|elektriciteit}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ηλεκτρισμός}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ηλεκτρισμός}}
* יידיש: {{ת|יידיש|עלעקטריציטעט}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electricidad}}
* מלאית: {{ת|מלאית|വൈദ്യുതി}}
|
|
* סלובנית: {{ת|סלובנית|elektrika}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كَهْرَباء|كَهْرَبائِيَّة|كَهْرَبِيَّة}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electricidad}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|eletricidade}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرباء|كهربائية|كهربية}}
* פולנית: {{ת|פולנית|elektryczność}}
* פולנית: {{ת|פולנית|elektryczność}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|eletricidade}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électricité}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électricité}}
* רוסית: {{ת|רוסית|электричество}}
* רוסית: {{ת|רוסית|электричество}}
* שבדית: {{ת|שבדית|elektricitet}}
* שבדית: {{ת|שבדית|elektricitet}}
* תאית: {{ת|תאית|ไฟฟ้า}}
* תורכית: {{ת|תורכית|elektrik}}
}}
}}


שורה 65: שורה 69:
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל|ויקישיתוף=Category:Electricity|שם ויקישיתוף=חשמל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל|ויקישיתוף=Category:Electricity|שם ויקישיתוף=חשמל}}


{{שורש|חשמל}}
[[קטגוריה:חידושי לשון]]
[[קטגוריה:חידושי לשון]]
{{שורש|חשמל}}


==חִשְׁמֵל==
==חִשְׁמֵל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חשמל
|כתיב מלא=חשמל
|שורש וגזרה=ח-שׁ-מ-ל, מרובעים
|שורש וגזרה=ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
|בניין=פִּעֵל
|בניין=פִּעֵל
|נטיות=}}
|נטיות=}}
# העביר זרם חשמלי.
# העביר זרם חשמלי.
#:* הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים '''לחשמל'''.
# <small>חוק ומשפט</small> הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
# <small>חוק ומשפט</small> הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
#:* כיום רוב מדינות ארצות־הברית אינן '''מחשמלות''' נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות.
# <small>בהשאלה</small> ריגש, הסעיר.
# <small>בהשאלה</small> ריגש, הסעיר.
#:* השיר הזה פשוט '''מחשמל'''!


===אטימולוגיה===
===אטימולוגיה===
* נגזר משם-העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].
* נגזר משם־העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].

===משפטים לדוגמה===
* הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים '''לחשמל'''. (1)
* כיום רוב מדינות ארצות-הברית אינן '''מחשמלות''' נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות. (2)
* השיר הזה פשוט '''מחשמל'''! (3)


===תרגום===
===תרגום===
שורה 124: שורה 126:
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חושמל
|כתיב מלא=חושמל
|שורש וגזרה=ח-שׁ-מ-ל, מרובעים
|שורש וגזרה=ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
|בניין=פועל
|בניין=פועל
|נטיות=}}
|נטיות=}}
# הועבר דרכו זרם חשמלי.
# הועבר דרכו זרם חשמלי.
#:* למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - ו'''חושמל'''.
# <small>חוק ומשפט</small> נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
# <small>חוק ומשפט</small> נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
#:* הרוצח '''חושמל''' לאחר שבית־המשפט גזר עליו [[ענש מות|עונש מוות]].
# <small>בהשאלה</small> שולהב, הוסער.
# <small>בהשאלה</small> שולהב, הוסער.
#:* '''חושמלתי''' עקב יופיה הרב.


===אטימולוגיה===
===אטימולוגיה===
* נגזר משם-העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].
* נגזר משם־העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].

===משפטים לדוגמה===
* למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - ו'''חושמל'''. (1)
* הרוצח '''חושמל''' לאחר שבית-המשפט גזר עליו [[ענש מות|עונש מוות]]. (2)
* '''חושמלתי''' עקב יופיה הרב. (3)


===תרגום===
===תרגום===

גרסה מתאריך 13:41, 15 באפריל 2007

חַשְׁמַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חשמל
הגייה* khashmal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־שׁ־מ־ל (גזור שם)
דרך תצורה {{{דרך תצורה}}}
נטיות ר׳ חַשְׁמַלִּים
ניצוצות חשמל
  1. צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
    • ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק חשמל: ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד.
    • "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם החשמל; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ("מעצר וממשפט", ישעיהו ברשדסקי)
  2. ארכאי מלאך, ישות על־טבעית שמטרתה לשרת את האל.

אטימולוגיה

  • המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmšnu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
    בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה יהודה לייב גורדון בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.

פרשנים מפרשים

  • רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש".
  • מצודת דוד: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא...וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון".
  • מצודת ציון: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת (קהלת ג, ז) ומל הוא מלשון מלה ודבור".
  • תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות".

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חשמל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשמל


השורש חשמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חִשְׁמֵל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חשמל
שורש וגזרה ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין פִּעֵל
  1. העביר זרם חשמלי.
    • הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים לחשמל.
  2. חוק ומשפט הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
    • כיום רוב מדינות ארצות־הברית אינן מחשמלות נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות.
  3. בהשאלה ריגש, הסעיר.
    • השיר הזה פשוט מחשמל!

אטימולוגיה

תרגום

העביר זרם חשמלי:

הרג בזרם חשמלי:

ריגש:

ראו גם


השורש חשמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חֻשְׁמַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חושמל
שורש וגזרה ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין פֻּעַל
  1. הועבר דרכו זרם חשמלי.
    • למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - וחושמל.
  2. חוק ומשפט נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
    • הרוצח חושמל לאחר שבית־המשפט גזר עליו עונש מוות.
  3. בהשאלה שולהב, הוסער.
    • חושמלתי עקב יופיה הרב.

אטימולוגיה

תרגום

הועבר דרכו זרם חשמלי:

נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:

שולהב:


השורש חשמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.