התעמר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סנדל מגורב (שיחה | תרומות) |
סנדל מגורב (שיחה | תרומות) |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
===פרשנים מפרשים=== |
===פרשנים מפרשים=== |
||
* '''רמב"ן''' (דברים כא,יד): "והנראה בעיני בפשוטו, כי הוא כמו: לא תתאמר בה, לא תתרומם ולא תתגדל בה להיות אתה אדניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה. וכן יקראו בערבי אדון – [[אמיר#אֵמִיר|אמיר]]. ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון. ו'''רבינו שלמה''' כתב: |
* '''רמב"ן''' (דברים כא,יד): "והנראה בעיני בפשוטו, כי הוא כמו: לא תתאמר בה, לא תתרומם ולא תתגדל בה להיות אתה אדניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה. וכן יקראו בערבי אדון – [[אמיר#אֵמִיר|אמיר]]. ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון. ו'''רבינו שלמה''' כתב: 'לא תתעמר בה – לא תשתמש בה, לשון פרסי קורין לעבדות ושמוש – עמירא, מיסודו של '''רבי משה הדרשן''' למדתי זאת'. וזה אמת, שכך ראיתי בירושלמי ([[s:ירושלמי שבת ט א|שבת פ"ט ה"א]]): "תמן צווחין לפעלא טבא עמירא{{הערת שוליים|לפנינו מופיע: "עמדא"}}" <small>(בבבל צעקו: לפועל טובה עבודה)</small>, ומורגל הוא אף בלשון ארמי, כמו שכתוב במגלת שושן (ספר יהודית א׳:ו׳-י״א): 'ושדר מלכא דאתור על כולהון עמוריא דנינוה, ועל כל דעמרין על יד ימא...'. וכן במקומות הרבה בספר ההוא יקראו יושבי הארץ עמורי ארעא<ref>יש לציין שהמילה [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28mwr%20N&cits=all ܥܡܘܪ̈ܐ] (עמורא) בהוראת "תושב" קיימת בעיקר בארמית-סורית.</ref>, כלומר הנעבדים לארץ והמשתמשים בה." |
||
* '''ראב"ע''' (שם): "פירושו לפי מקומו: בטעם רמאות". נראה שמפרש כסיכול אותיות מ[[ערום|ערם]]. |
* '''ראב"ע''' (שם): "פירושו לפי מקומו: בטעם רמאות". נראה שמפרש כסיכול אותיות מ'[[ערום|ערם]]'. |
||
* '''ריב"כ''' (שם): "לא תתעמר בה – שיעשה ממנה אגודה שישאנה למכור בשוק כאגודת עצים או שבלים". וכן פירש '''רש"ר הירש''' (שם פס' יב): "התעמר ב־ פירושו: ליצור לעצמו ״עומר״ מדבר כלשהו – הווי אומר להרוויח וליהנות ממנו, לקצור ממנו דבר־מה". |
* '''ריב"כ''' (שם): "לא תתעמר בה – שיעשה ממנה אגודה שישאנה למכור בשוק כאגודת עצים או שבלים". וכן פירש '''רש"ר הירש''' (שם פס' יב): "התעמר ב־ פירושו: ליצור לעצמו ״עומר״ מדבר כלשהו – הווי אומר להרוויח וליהנות ממנו, לקצור ממנו דבר־מה". |
||
* ב'''תרגום השבעים''' תרגמו: {{יוונית|ἀθετήσεις|athetēseis}} - בגידה, מעילה באימון. |
* ב'''תרגום השבעים''' תרגמו: {{יוונית|ἀθετήσεις|athetēseis}} - בגידה, מעילה באימון. |
גרסה מתאריך 14:26, 4 באוגוסט 2021
הִתְעַמֵּר
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ע־מ־ר ב |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון המקרא החזיק באדם ונהג בו בעלות, כגון שהשתמש בו או מכר אותו.
- [עממי] ניצל והתעלל
- תפסיק להתעמר בעובדים שלך, גם הם בני אדם!
גיזרון
- המילה מופיעה פעמיים במקרא.
- יש שהקבילו לשורש ע־מ־ל, בחילוף ר-ל.
- לדעת חלק מהמפרשים קרוב לשורש א־מ־ר ב בהוראת גדוּלה, שלטון.[1] יש שהשוו למילה הערבית غمِر (עַ'מִיר) - שׂטם.[2]
- יש שאמרו שנגזר מעמיר, ראו 'פרשנים מפרשים'.
פרשנים מפרשים
- רמב"ן (דברים כא,יד): "והנראה בעיני בפשוטו, כי הוא כמו: לא תתאמר בה, לא תתרומם ולא תתגדל בה להיות אתה אדניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה. וכן יקראו בערבי אדון – אמיר. ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון. ורבינו שלמה כתב: 'לא תתעמר בה – לא תשתמש בה, לשון פרסי קורין לעבדות ושמוש – עמירא, מיסודו של רבי משה הדרשן למדתי זאת'. וזה אמת, שכך ראיתי בירושלמי (שבת פ"ט ה"א): "תמן צווחין לפעלא טבא עמירא[3]" (בבבל צעקו: לפועל טובה עבודה), ומורגל הוא אף בלשון ארמי, כמו שכתוב במגלת שושן (ספר יהודית א׳:ו׳-י״א): 'ושדר מלכא דאתור על כולהון עמוריא דנינוה, ועל כל דעמרין על יד ימא...'. וכן במקומות הרבה בספר ההוא יקראו יושבי הארץ עמורי ארעא[4], כלומר הנעבדים לארץ והמשתמשים בה."
- ראב"ע (שם): "פירושו לפי מקומו: בטעם רמאות". נראה שמפרש כסיכול אותיות מ'ערם'.
- ריב"כ (שם): "לא תתעמר בה – שיעשה ממנה אגודה שישאנה למכור בשוק כאגודת עצים או שבלים". וכן פירש רש"ר הירש (שם פס' יב): "התעמר ב־ פירושו: ליצור לעצמו ״עומר״ מדבר כלשהו – הווי אומר להרוויח וליהנות ממנו, לקצור ממנו דבר־מה".
- בתרגום השבעים תרגמו: athetēseis) ἀθετήσεις) - בגידה, מעילה באימון.
נגזרות
תרגום
- אנגלית: word
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: התעמרות בעבודה |