התעמר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18: שורה 18:


===פרשנים מפרשים===
===פרשנים מפרשים===
* '''רמב"ן''' (דברים כא,יד): "והנראה בעיני בפשוטו, כי הוא כמו: לא תתאמר בה, לא תתרומם ולא תתגדל בה להיות אתה אדניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה. וכן יקראו בערבי אדון – [[אמיר#אֵמִיר|אמיר]]. ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון. ו'''רבינו שלמה''' כתב: "לא תתעמר בה – לא תשתמש בה, לשון פרסי קורין לעבדות ושמוש – עמירא, מיסודו של '''רבי משה הדרשן''' למדתי זאת". וזה אמת, שכך ראיתי בירושלמי ([[s:ירושלמי שבת ט א|שבת פ"ט ה"א]]): "תמן צווחין לפעלא טבא עמירא{{הערת שוליים|לפנינו מופיע: "עמדא"}}" <small>(בבבל צעקו: לפועל טובה עבודה)</small>, ומורגל הוא אף בלשון ארמי, כמו שכתוב במגלת שושן (ספר יהודית א׳:ו׳-י״א): 'ושדר מלכא דאתור על כולהון עמוריא דנינוה, ועל כל דעמרין על יד ימא...'. וכן במקומות הרבה בספר ההוא יקראו יושבי הארץ עמורי ארעא<ref>יש לציין שהמילה [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28mwr%20N&cits=all ܥܡܘܪ̈ܐ] (עמורא) בהוראת "תושב" קיימת בעיקר בארמית-סורית.</ref>, כלומר הנעבדים לארץ והמשתמשים בה."
* '''רמב"ן''' (דברים כא,יד): "והנראה בעיני בפשוטו, כי הוא כמו: לא תתאמר בה, לא תתרומם ולא תתגדל בה להיות אתה אדניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה. וכן יקראו בערבי אדון – [[אמיר#אֵמִיר|אמיר]]. ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון. ו'''רבינו שלמה''' כתב: 'לא תתעמר בה – לא תשתמש בה, לשון פרסי קורין לעבדות ושמוש – עמירא, מיסודו של '''רבי משה הדרשן''' למדתי זאת'. וזה אמת, שכך ראיתי בירושלמי ([[s:ירושלמי שבת ט א|שבת פ"ט ה"א]]): "תמן צווחין לפעלא טבא עמירא{{הערת שוליים|לפנינו מופיע: "עמדא"}}" <small>(בבבל צעקו: לפועל טובה עבודה)</small>, ומורגל הוא אף בלשון ארמי, כמו שכתוב במגלת שושן (ספר יהודית א׳:ו׳-י״א): 'ושדר מלכא דאתור על כולהון עמוריא דנינוה, ועל כל דעמרין על יד ימא...'. וכן במקומות הרבה בספר ההוא יקראו יושבי הארץ עמורי ארעא<ref>יש לציין שהמילה [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28mwr%20N&cits=all ܥܡܘܪ̈ܐ] (עמורא) בהוראת "תושב" קיימת בעיקר בארמית-סורית.</ref>, כלומר הנעבדים לארץ והמשתמשים בה."
* '''ראב"ע''' (שם): "פירושו לפי מקומו: בטעם רמאות". נראה שמפרש כסיכול אותיות מ[[ערום|ערם]].
* '''ראב"ע''' (שם): "פירושו לפי מקומו: בטעם רמאות". נראה שמפרש כסיכול אותיות מ'[[ערום|ערם]]'.
* '''ריב"כ''' (שם): "לא תתעמר בה – שיעשה ממנה אגודה שישאנה למכור בשוק כאגודת עצים או שבלים". וכן פירש '''רש"ר הירש''' (שם פס' יב): "התעמר ב־ פירושו: ליצור לעצמו ״עומר״ מדבר כלשהו – הווי אומר להרוויח וליהנות ממנו, לקצור ממנו דבר־מה".
* '''ריב"כ''' (שם): "לא תתעמר בה – שיעשה ממנה אגודה שישאנה למכור בשוק כאגודת עצים או שבלים". וכן פירש '''רש"ר הירש''' (שם פס' יב): "התעמר ב־ פירושו: ליצור לעצמו ״עומר״ מדבר כלשהו – הווי אומר להרוויח וליהנות ממנו, לקצור ממנו דבר־מה".
* ב'''תרגום השבעים''' תרגמו: {{יוונית|ἀθετήσεις|athetēseis}} - בגידה, מעילה באימון.
* ב'''תרגום השבעים''' תרגמו: {{יוונית|ἀθετήσεις|athetēseis}} - בגידה, מעילה באימון.

גרסה מתאריך 14:26, 4 באוגוסט 2021

הִתְעַמֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ע־מ־ר ב
בניין הִתְפַּעֵל
  1. לשון המקרא החזיק באדם ונהג בו בעלות, כגון שהשתמש בו או מכר אותו.
    • ”וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.“ (דברים כא, פסוק יד)
    • ”וכִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ...“ (דברים כד, פסוק ז)
  2. [עממי] ניצל והתעלל
    • תפסיק להתעמר בעובדים שלך, גם הם בני אדם!

גיזרון

  • המילה מופיעה פעמיים במקרא.
  • יש שהקבילו לשורש ע־מ־ל, בחילוף ר-ל.
  • לדעת חלק מהמפרשים קרוב לשורש א־מ־ר ב בהוראת גדוּלה, שלטון.[1] יש שהשוו למילה הערבית غمِر (עַ'מִיר) - שׂטם.[2]
  • יש שאמרו שנגזר מעמיר, ראו 'פרשנים מפרשים'.

פרשנים מפרשים

  • רמב"ן (דברים כא,יד): "והנראה בעיני בפשוטו, כי הוא כמו: לא תתאמר בה, לא תתרומם ולא תתגדל בה להיות אתה אדניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה. וכן יקראו בערבי אדון – אמיר. ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון. ורבינו שלמה כתב: 'לא תתעמר בה – לא תשתמש בה, לשון פרסי קורין לעבדות ושמוש – עמירא, מיסודו של רבי משה הדרשן למדתי זאת'. וזה אמת, שכך ראיתי בירושלמי (שבת פ"ט ה"א): "תמן צווחין לפעלא טבא עמירא[3]" (בבבל צעקו: לפועל טובה עבודה), ומורגל הוא אף בלשון ארמי, כמו שכתוב במגלת שושן (ספר יהודית א׳:ו׳-י״א): 'ושדר מלכא דאתור על כולהון עמוריא דנינוה, ועל כל דעמרין על יד ימא...'. וכן במקומות הרבה בספר ההוא יקראו יושבי הארץ עמורי ארעא[4], כלומר הנעבדים לארץ והמשתמשים בה."
  • ראב"ע (שם): "פירושו לפי מקומו: בטעם רמאות". נראה שמפרש כסיכול אותיות מ'ערם'.
  • ריב"כ (שם): "לא תתעמר בה – שיעשה ממנה אגודה שישאנה למכור בשוק כאגודת עצים או שבלים". וכן פירש רש"ר הירש (שם פס' יב): "התעמר ב־ פירושו: ליצור לעצמו ״עומר״ מדבר כלשהו – הווי אומר להרוויח וליהנות ממנו, לקצור ממנו דבר־מה".
  • בתרגום השבעים תרגמו: athetēseis) ἀθετήσεις) - בגידה, מעילה באימון.

נגזרות

תרגום

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: התעמרות בעבודה

הערות שוליים

  1. רמב"ן דברים כא,יד; שד"ל שם; הואיל משה דברים כד,ז.
  2. מ"צ קדרי, מילון העברית-המקראית, II עמר, עמ' 812.
  3. לפנינו מופיע: "עמדא"
  4. יש לציין שהמילה ܥܡܘܪ̈ܐ (עמורא) בהוראת "תושב" קיימת בעיקר בארמית-סורית.