התעמר

הִתְעַמֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ע־מ־ר ב
בניין	הִתְפַּעֵל

1. לשון המקרא החזיק באדם ונהג בו בעלות, כגון שהשתמש בו או מכר אותו.

   • ”וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.“ (דברים כא, פסוק יד)
   • ”וכִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ...“ (דברים כד, פסוק ז)

2. [עממי] ניצל והתעלל

   • תפסיק להתעמר בעובדים שלך, גם הם בני אדם!

גיזרון

• המילה מופיעה פעמיים במקרא.
• יש שהקבילו לשורש ע־מ־ל, בחילוף ר-ל.
• לדעת חלק מהמפרשים קרוב לשורש א־מ־ר ב בהוראת גדוּלה, שלטון. יש שהשוו למילה הערבית غمِر (עַ'מִיר) - שׂטם.
• יש שאמרו שנגזר מעמיר, ראו 'פרשנים מפרשים'.

פרשנים מפרשים

• רמב"ן (דברים כא,יד): "והנראה בעיני בפשוטו, כי הוא כמו: לא תתאמר בה, לא תתרומם ולא תתגדל בה להיות אתה אדניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה. וכן יקראו בערבי אדון – אמיר. ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון. ורבינו שלמה כתב: "לא תתעמר בה – לא תשתמש בה, לשון פרסי קורין לעבדות ושמוש – עמירא, מיסודו של רבי משה הדרשן למדתי זאת". וזה אמת, שכך ראיתי בירושלמי (שבת פ"ט ה"א): "תמן צווחין לפעלא טבא עמירא" (בבבל צעקו: לפועל טובה עבודה), ומורגל הוא אף בלשון ארמי, כמו שכתוב במגלת שושן (ספר יהודית א׳:ו׳-י״א): 'ושדר מלכא דאתור על כולהון עמוריא דנינוה, ועל כל דעמרין על יד ימא...'. וכן במקומות הרבה בספר ההוא יקראו יושבי הארץ עמורי ארעא, כלומר הנעבדים לארץ והמשתמשים בה."
• ראב"ע (שם): "פירושו לפי מקומו: בטעם רמאות". נראה שמפרש כסיכול אותיות מערם.
• ריב"כ (שם): "לא תתעמר בה – שיעשה ממנה אגודה שישאנה למכור בשוק כאגודת עצים או שבלים". וכן פירש רש"ר הירש (שם פס' יב): "התעמר ב־ פירושו: ליצור לעצמו ״עומר״ מדבר כלשהו – הווי אומר להרוויח וליהנות ממנו, לקצור ממנו דבר־מה".
• בתרגום השבעים תרגמו: athetēseis) ἀθετήσεις) - בגידה, מעילה באימון.

נגזרות

• התעמרות

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• התקלס

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: התעמרות בעבודה