חרף

חֹרֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חורף
הגייה*	khoref
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־ף
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ חֳרָפִים; חֹרְף־, ר׳ חֹרְפֵּי־

מראה טיפוסי של חורף באירופה.

1. אחת מארבע עונות השנה, היא העונה הקרה ביותר.

   • ”עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ“ (בראשית ח, פסוק כב)
   • ”אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל-גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם“ (תהלים עד, פסוק יז)
   • ”מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא-יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן“ (משלי כ, פסוק ד)

גיזרון

• מופיע כתוספית תיאופורית לשם פרטי של אחד משרי שלמה - ”אֱלִיחֹרֶף“ (מלכים א׳ ד, פסוק ג).
• יתכן שיש קשר בינה לבין השרש ע־ר־ף ב שמשמעותה ירידת גשם, שהחורף הוא העונה המתקשרת לגשם. בנוסף, ע-ר-ף מתקשר לבוא החושך, כמו השורש ע־ר־ב, בדומה לחורף שהיא תקופה חשוכה [ראה בערך ערף ב].
• המילה קיימת במספר לשונות שמיות. בפרוס התקופה המודרנית בה חולקו עונות משלוש עונות - לארבע, ה'חרף' זוהה כ'סתיו'. לשם השוואה, בערבית שורש ח-ר-ף خ ر ف‎ בהגיית חַ'רִיף خَرِيف שימש בהוראה כללית של 'איסוף-התוצרת החקלאית', בעוד העונה הקרה ומשופעת הגשמים היתה קרויה בשם 'שִׁתָאא' شِتَاء.

צירופים

• שנת חורף
• ימי חרפי
• חורף גרעיני

נגזרות

• חרפי

מילים נרדפות

• ימות הגשמים
• תקופת טבת

תרגום

• אנגלית: winter‏‏‏‏
• ספרדית: invierno‏‏‏‏
• ערבית: شتاء‏‏‏‏ (תעתיק: שִׁתָאא)
• צרפתית: hiver‏‏‏‏
• רוסית: зима‏‏‏‏

ראו גם

• אביב
• קיץ
• סתיו

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חורף

חָרַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ח־ר־ף
בניין	פָּעַל (קַל)

1. עברית חדשה שהה בחודשי החורף במקום מסויים.

   • הנחליאלי חורף בארץ

2. [סלנג] (חָרַפּ) ישן שינה חזקה וארוכה.

גיזרון

• 1. מן חורף. 2. מן שנת חורף

צירופים

• עקב חורף

נגזרות

• חורפן

ניגודים

• קָץ

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• חרופ

חֵרֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרף
הגייה*	kheref
חלק דיבר	מילת חיבור
מין
שורש	ח־ר־ף
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות

1. לשון המקרא למרות, על אף, מילה הבאה לבטא תוצאת וויתור.

   • חרף מאמציי הכבירים נכשלתי בחשבון.

גיזרון

• מילה שהומצאה מקריאה שלא כדין של ”יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי, חֵרֵף שֹׁאֲפִי“ (תהלים נז, פסוק ד): בפסוק חֵרֵף הוא פועל במשמע 'גידף, קילל', ומשמע הכתוב "שאלוהים ישלח משמיים, יושיע אותי על ידי שהוא יקלל את שונאי". אך הניסוח התמציתי של הפסוק (בלי סימני פיסוק מודרניים ברורים) מייצר הקבלה יושיעני\שונאי, וגרם לקרוא "יושיעני על ידי שהוא יְחָרֵף שונאי" = "יושיעני חרף שונאי" כמו "יושיעני למרות שונאי", ומשם חרף = למרות, כמילת חיבור (במקום פועל).

תרגום

• אנגלית: despite‏‏‏‏

מידע נוסף

אחרי המילים למרות וחרף לעולם לא תבוא ש' השעבוד.

הצורה הנכונה לשימוש במילים אלו היא שלאחריהן יבוא שם עצם גרידא, למשל; לַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכִּשָּׁלוֹן, לַמְרוֹת זֹאת וכו'...

לפיכך הצורות "למרות ש" או "חרף ש" אינן תקינות מבחינה דקדוקית.

כאשר רוצים לבטא קשר של ויתור במשפט מורכב יש להשתמש ב־"על אף".

חֵרֵף, חֵרַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חרף
שורש וגזרה	ח־ר־ף, גזרת השלמים, פ"ג,ע"ג
בניין	פִּעֵל

1. גידף, קילל.

   • ”וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ-לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד.“ (שמואל א׳ יז, פסוק י)
   • ”אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׁא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו לז, פסוק ג)
   • ”בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.“ (תהלים מב, פסוק יא)

2. סיכן (בעיקר בצירוף "חרף נפשו").

   • ”זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.“ (שופטים ה, פסוק יח)
   • החייל חרף נפשו ביוצאו ראשון לשדה הקרב.

גיזרון

• 'דיבר בחריפות'. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: 'היה חד, חידד', כמו גם ארמית חורפא 'חוד או חלק חד' (של סכין, סיף). משם עברית 'חריף' (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם). ומשם גם חֵרֵף 'להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות', כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words 'מילים חריפות'). במשמע המקורי 'חד', מקביל לסורית ܚܰܪܶܦ (חָרֵף) 'חידד (סכיון)', ערבית حَرْف (חַרְף) 'קצה חד'. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: ܚܳܪܶܦ (חַרֵף) 'חד, חריף (אוכל)', ‫حِرّيف‬ (חִרּיף) 'חריף' (אוכל).
• שתי המשמעויות כנראה משורש שונה. הראשון נרחב השני נמצא רק בהקשר אחד ע"פ רשב"ם במילה חָרוּף (שפחה חרופה -נחרף במקרא) פירושו מסירה מסר נפשו. בערבית חרוף خَرُوف בהוראת תמים, נאיבי,כבש . באותו שורש ערבי חריפא خَرِفَ בהוראת להיפך לסנילי, שאול מן אוגריתית חרפ ḫrp בהוראת מאניה,טירוף .

צירופים

• חרף נפשו

נגזרות

• חֵרוּף

תרגום

• אנגלית: swear‏‏‏‏ (רק במשמעות "קילל")

מידע נוסף

• כפועל קל בצורת הבינוני ”ואענה חורפי דבר“ (תהלים קיט, פסוק מב) וב ”ואשיבה חורפי דבר“ (משלי כז, פסוק יא)

ראו גם

• חריף
• חרפה
• חפר