חרף: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סנדל מגורב (שיחה | תרומות) ←גיזרון: תקלדה |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
*יתכן שיש קשר בינה לבין השרש {{שרש3|ע|ר|ף|ב}} שמשמעותה ירידת גשם, שהחורף הוא העונה המתקשרת לגשם.{{הערת שוליים|רש"ר הירש דברים לב, ב.}} בנוסף, ע-ר-ף מתקשר לבוא החושך, כמו השורש {{שרש3|ע|ר|ב}}, בדומה לחורף שהיא תקופה חשוכה [ראה בערך [[ערף|ערף {{משני|ב}}]]]. |
*יתכן שיש קשר בינה לבין השרש {{שרש3|ע|ר|ף|ב}} שמשמעותה ירידת גשם, שהחורף הוא העונה המתקשרת לגשם.{{הערת שוליים|רש"ר הירש דברים לב, ב.}} בנוסף, ע-ר-ף מתקשר לבוא החושך, כמו השורש {{שרש3|ע|ר|ב}}, בדומה לחורף שהיא תקופה חשוכה [ראה בערך [[ערף|ערף {{משני|ב}}]]]. |
||
*המילה קיימת במספר לשונות שמיות. בפרוס התקופה המודרנית בה חולקו עונות משלוש עונות - לארבע, ה'חרף' זוהה כ'סתיו'. לשם השוואה, בערבית שורש ח-ר-ף خ ر ف בהגיית חַ'רִיף {{יוניקוד|خَرِيف|מוגדל}} שימש בהוראה כללית של 'איסוף-התוצרת החקלאית', בעוד העונה הקרה ומשופעת הגשמים היתה קרויה בשם 'שִׁתָאא' {{יוניקוד|شِتَاء|מוגדל}}. |
*המילה קיימת במספר לשונות שמיות. בפרוס התקופה המודרנית בה חולקו עונות משלוש עונות - לארבע, ה'חרף' זוהה כ'סתיו'. לשם השוואה, בערבית שורש ח-ר-ף خ ر ف בהגיית חַ'רִיף {{יוניקוד|خَرِيف|מוגדל}} שימש בהוראה כללית של 'איסוף-התוצרת החקלאית', בעוד העונה הקרה ומשופעת הגשמים היתה קרויה בשם 'שִׁתָאא' {{יוניקוד|شِتَاء|מוגדל}}. |
||
* בסלנג הערבי 'סטלה-חֲרפַה' خَارَفَ בהוראת 'שכרון מצמית או חזק במיוחד (חריף) המתאים לבדידות של עונת החורף המסוגרת'. |
|||
=== צירופים === |
=== צירופים === |
גרסה מתאריך 23:41, 16 במרץ 2021
חֹרֶף
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חורף |
הגייה* | khoref |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ף |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ חֳרָפִים; חֹרְף־, ר׳ חֹרְפֵּי־ |
עונות השנה |
---|
- אחת מארבע עונות השנה, היא העונה הקרה ביותר.
גיזרון
- מופיע כתוספית תיאופורית לשם פרטי של אחד משרי שלמה - ”אֱלִיחֹרֶף“ (מלכים א׳ ד, פסוק ג).
- יתכן שיש קשר בינה לבין השרש ע־ר־ף ב שמשמעותה ירידת גשם, שהחורף הוא העונה המתקשרת לגשם.[1] בנוסף, ע-ר-ף מתקשר לבוא החושך, כמו השורש ע־ר־ב, בדומה לחורף שהיא תקופה חשוכה [ראה בערך ערף ב].
- המילה קיימת במספר לשונות שמיות. בפרוס התקופה המודרנית בה חולקו עונות משלוש עונות - לארבע, ה'חרף' זוהה כ'סתיו'. לשם השוואה, בערבית שורש ח-ר-ף خ ر ف בהגיית חַ'רִיף خَرِيف שימש בהוראה כללית של 'איסוף-התוצרת החקלאית', בעוד העונה הקרה ומשופעת הגשמים היתה קרויה בשם 'שִׁתָאא' شِتَاء.
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום
- אנגלית: winter
- ספרדית: invierno
- ערבית: شتاء (תעתיק: שִׁתָאא)
- צרפתית: hiver
- רוסית: зима
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: חורף |
חָרַף
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ח־ר־ף |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- עברית חדשה שהה בחודשי החורף במקום מסויים.
- הנחליאלי חורף בארץ
- [סלנג] (חָרַפּ) ישן שינה חזקה וארוכה.
גיזרון
- 1. מן חורף. 2. מן שנת חורף
צירופים
נגזרות
ניגודים
תרגום
- אנגלית: word
ראו גם
חֵרֶף
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרף |
הגייה* | kheref |
חלק דיבר | מילת חיבור |
מין | |
שורש | ח־ר־ף |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות |
גיזרון
- מילה שהומצאה מקריאה שלא כדין של ”יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי, חֵרֵף שֹׁאֲפִי“ (תהלים נז, פסוק ד):[2] בפסוק חֵרֵף הוא פועל במשמע 'גידף, קילל', ומשמע הכתוב "שאלוהים ישלח משמיים, יושיע אותי על ידי שהוא יקלל את שונאי". אך הניסוח התמציתי של הפסוק (בלי סימני פיסוק מודרניים ברורים) מייצר הקבלה יושיעני\שונאי, וגרם לקרוא "יושיעני על ידי שהוא יְחָרֵף שונאי" = "יושיעני חרף שונאי" כמו "יושיעני למרות שונאי", ומשם חרף = למרות, כמילת חיבור (במקום פועל).
תרגום
- אנגלית: despite
מידע נוסף
אחרי המילים למרות וחרף לעולם לא תבוא ש' השעבוד.
הצורה הנכונה לשימוש במילים אלו היא שלאחריהן יבוא שם עצם גרידא, למשל; לַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכִּשָּׁלוֹן, לַמְרוֹת זֹאת וכו'...
לפיכך הצורות "למרות ש" או "חרף ש" אינן תקינות מבחינה דקדוקית.
כאשר רוצים לבטא קשר של ויתור במשפט מורכב יש להשתמש ב־"על אף".
חֵרֵף, חֵרַף
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חרף |
שורש וגזרה | ח־ר־ף, גזרת השלמים, פ"ג,ע"ג |
בניין | פִּעֵל |
- גידף, קילל.
- ”וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ-לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד.“ (שמואל א׳ יז, פסוק י)
- ”אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׁא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו לז, פסוק ג)
- ”בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.“ (תהלים מב, פסוק יא)
- סיכן (בעיקר בצירוף "חרף נפשו").
גיזרון
- 'דיבר בחריפות'. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: 'היה חד, חידד',[3] כמו גם ארמית חורפא 'חוד או חלק חד' (של סכין, סיף).[4] משם עברית 'חריף' (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם).[5] ומשם גם חֵרֵף 'להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות', כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words 'מילים חריפות'). במשמע המקורי 'חד', מקביל לסורית ܚܰܪܶܦ (חָרֵף) 'חידד (סכיון)', ערבית حَرْف (חַרְף) 'קצה חד'. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: ܚܳܪܶܦ (חַרֵף) 'חד, חריף (אוכל)', حِرّيف (חִרּיף) 'חריף' (אוכל).
- שתי המשמעויות כנראה משורש שונה. הראשון נרחב השני נמצא רק בהקשר אחד ע"פ רשב"ם במילה חָרוּף (שפחה חרופה -נחרף במקרא) פירושו מסירה מסר נפשו. בערבית חרוף خَرُوف בהוראת תמים, נאיבי,כבש . באותו שורש ערבי חריפא خَرِفَ בהוראת להיפך לסנילי, שאול מן אוגריתית חרפ ḫrp בהוראת מאניה,טירוף [6].
צירופים
נגזרות
תרגום
- אנגלית: swear (רק במשמעות "קילל")
מידע נוסף
- כפועל קל בצורת הבינוני ”ואענה חורפי דבר“ (תהלים קיט, פסוק מב) וב ”ואשיבה חורפי דבר“ (משלי כז, פסוק יא)
ראו גם
- ↑ רש"ר הירש דברים לב, ב.
- ↑ מילון אבן-שושן ערך חרף.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ CAL.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 400 :ḫrp