משמד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סנדל מגורב (שיחה | תרומות) יצירת דף עם התוכן "{{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=משומד |הגייה=meshumad |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|שׁמד|שׁ־מ־ד..." |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|נטיות=ר' משומדים |
|נטיות=ר' משומדים |
||
}} |
}} |
||
# {{רובד|לשון חז"ל}} [[יהודי]] שהמיר את דתו |
# {{רובד|לשון חז"ל}} [[יהודי]] שהמיר את דתו לדת אחרת. או שעזב שמירת המצוות במופגן. |
||
#:*{{הדגשה|ול'''משומדים''' אל תהי תקוה וכל הרשעה כרגע תאבד|תפילת שמונה עשרה, ברכת המינים}}{{הערת שוליים|ברוב הסידורים כיום הנוסח "ולמלשינים" או "ולמינים", וזה מחמת הצנזורה [[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=60154 ראה כאן]].}} |
#:*{{הדגשה|ול'''משומדים''' אל תהי תקוה וכל הרשעה כרגע תאבד|תפילת שמונה עשרה, ברכת המינים}}{{הערת שוליים|ברוב הסידורים כיום הנוסח "ולמלשינים" או "ולמינים", וזה מחמת הצנזורה [[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=60154 ראה כאן]].}} |
||
#:*{{צט/תוספתא|האוכל שקצים הרי זה '''משומד'''|הוריות|א|ד}} |
#:*{{צט/תוספתא|האוכל שקצים הרי זה '''משומד'''|הוריות|א|ד}} |
||
===גזרון=== |
===גזרון=== |
||
* נגזר מ[[שמד]], שהמרת הדת נתפסת ככליון לנפש. |
* נגזר מ[[שמד|שִׁמֵּד]], שהמרת הדת נתפסת ככליון לנפש ([[שעת שמד|שעת השמד]]). |
||
* רמב"ן כתב שהוא נגזר מהשורש הארמי " |
* רמב"ן כתב שהוא נגזר מהשורש הארמי שׁ־מ־ד־ע (אישתמודע לדוגמה אונקלוס בראשית מ"ב) בהשמטת העין, שמשמעותו הכרה וידיעה, שהמשומד נעשה כזר לדתו.{{הערת שוליים|רמב"ן, שמות יב, מג.}} |
||
* ר' יונה אבן ג'אנח אמר שבמקור המילה היא "משועמד", ומשמעותה בסורית וערבית היא טבילה לשם נצרות.{{הערת שוליים|דבריו מובאים בפירוש שד"ל שמות יב, מג.}} וכן מופיע בתרגום ר' שמואל אבן תיבון לספר הכוזרי: "ואמנם ישו וחבריו הם ה'''משועמדים''' הנכנסים בתורה המעמודית הטבולים בירדן" (מאמר ג אות סה).{{הערת שוליים|וכן מצוטט בספר יוחסין מאמר ראשון.}} וכעי"ז כתב ר' יעקב אנטולי, חתנו של ר"ש אבן תיבון: "והאומה המתדמה בנו ובתורתנו כשהם מטבילים ו'''משעמדים''' מכניסים '''המשועמד''' בברית אמונתם" (מלמד התלמידים, פרשת לך לך). |
* ר' יונה אבן ג'אנח אמר שבמקור המילה היא "משועמד", ומשמעותה בסורית וערבית היא טבילה לשם נצרות.{{הערת שוליים|דבריו מובאים בפירוש שד"ל שמות יב, מג.}} וכן מופיע בתרגום ר' שמואל אבן תיבון לספר הכוזרי: "ואמנם ישו וחבריו הם ה'''משועמדים''' הנכנסים בתורה המעמודית הטבולים בירדן" (מאמר ג אות סה).{{הערת שוליים|וכן מצוטט בספר יוחסין מאמר ראשון.}} וכעי"ז כתב ר' יעקב אנטולי, חתנו של ר"ש אבן תיבון: "והאומה המתדמה בנו ובתורתנו כשהם מטבילים ו'''משעמדים''' מכניסים '''המשועמד''' בברית אמונתם" (מלמד התלמידים, פרשת לך לך). |
||
===מילים נרדפות=== |
|||
*[[פוקר]] |
|||
===הערות שוליים=== |
===הערות שוליים=== |
||
גרסה מתאריך 18:49, 16 במרץ 2021
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | משומד |
| הגייה* | meshumad |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־מ־ד |
| דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
| נטיות | ר׳ משומדים |
- לשון חז"ל יהודי שהמיר את דתו לדת אחרת. או שעזב שמירת המצוות במופגן.
- ולמשומדים אל תהי תקוה וכל הרשעה כרגע תאבד תפילת שמונה עשרה, ברכת המינים[1]
- ”האוכל שקצים הרי זה משומד“ (תוספתא, מסכת הוריות – פרק א, הלכה ד)
גזרון
- נגזר משִׁמֵּד, שהמרת הדת נתפסת ככליון לנפש (שעת השמד).
- רמב"ן כתב שהוא נגזר מהשורש הארמי שׁ־מ־ד־ע (אישתמודע לדוגמה אונקלוס בראשית מ"ב) בהשמטת העין, שמשמעותו הכרה וידיעה, שהמשומד נעשה כזר לדתו.[2]
- ר' יונה אבן ג'אנח אמר שבמקור המילה היא "משועמד", ומשמעותה בסורית וערבית היא טבילה לשם נצרות.[3] וכן מופיע בתרגום ר' שמואל אבן תיבון לספר הכוזרי: "ואמנם ישו וחבריו הם המשועמדים הנכנסים בתורה המעמודית הטבולים בירדן" (מאמר ג אות סה).[4] וכעי"ז כתב ר' יעקב אנטולי, חתנו של ר"ש אבן תיבון: "והאומה המתדמה בנו ובתורתנו כשהם מטבילים ומשעמדים מכניסים המשועמד בברית אמונתם" (מלמד התלמידים, פרשת לך לך).