הרעיף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ר־ע־ף
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא ירד מלמעלה בכח ושֶטף. ובהשאלה: העניק, נתן לנזקק ממנו בשפע.

   • ”הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי ה' בְּרָאתִיו“ (ישעיהו מה, פסוק ח)
   • "סְעִיפוֹתָיו הִרְעִיפוּ צֶדֶק עַל שְׂעִפֶיהֶם בְּמַרְאוֹת בְּחֶזְיוֹן לָיְלָה, וְנִגְלָה לָהֶם שֵׁמֶץ מִסְּתוּמוֹתָיו" (ר' יוסף ב"ר יצחק בן אלפואל, הקדמה לפירוש הרמב"ם סדר מועד)
   • "מרחוק הגיעו לאזני שריקות הצפרדעים המקרקרין ביארים ובאגמים, צלילי הלילי הרעיפו כברד פנינים על תף אזני-ואנכי כוננתי את צעדי אל חדר מעוני" (אגרות של ביאליק/שנת תרנ"א)
   • אנשי חינוך ממליצים להרעיף על הילדים הרבה אהבה תשומת לב ומחמאות

גיזרון

המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. לגזרון המילה ראה בערך רָעַף.