אבן שואבת: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
|כתיב מלא=אבן שואבת |
|כתיב מלא=אבן שואבת |
||
|הגייה='''e'''ven sho''''e'''vet |
|הגייה='''e'''ven sho''''e'''vet |
||
|חלק דיבר= |
|חלק דיבר=שם־עצם |
||
|מין=נקבה |
|מין=נקבה |
||
|שורש= |
|||
|שורש={{שרש3|א|ב|ן}}; {{שרש3|שׁ|א|ב}} |
|||
|דרך תצורה= |
|דרך תצורה=ביטוי |
||
|נטיות=}} |
|נטיות=}} |
||
{{תמונה|Magnetite Lodestone.jpg|אבן שואבת}} |
{{תמונה|Magnetite Lodestone.jpg|אבן שואבת}} |
גרסה מתאריך 20:27, 30 בנובמבר 2020
אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אבן שואבת |
הגייה* | even sho'evet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות |
- [מליצה] בהשאלה מן (2): מקום, אירוע, אדם או דבר אחר שאנשים נמשכים אליו ומתעניינים בו.
- ירושלים והכותל המערבי הם אבן שואבת ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
- בית הספר למדיניות ציבורית יהיה אבן שואבת לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
- [ארכאי] מגנט.
- "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד שהאבן השואבת אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" (מורה הנבוכים, חלק שני, פרק י"ב)
גיזרון
- מקור הביטוי בתלמוד, שם פירושו היה מגנט: ”מאי עבד? איכא דאמרי: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מז, עמוד א). במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.
מילים נרדפות
- מרכז העניינים (1)
תרגום
- אנגלית: lodestone
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: מגנטיט |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים שואבות |