אבן שואבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
|כתיב מלא=אבן שואבת
|כתיב מלא=אבן שואבת
|הגייה='''e'''ven sho''''e'''vet
|הגייה='''e'''ven sho''''e'''vet
|חלק דיבר=שם עצם
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|מין=נקבה
|שורש=
|שורש={{שרש3|א|ב|ן}}; {{שרש3|שׁ|א|ב}}
|דרך תצורה=צירוף
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=}}
|נטיות=}}
{{תמונה|Magnetite Lodestone.jpg|אבן שואבת}}
{{תמונה|Magnetite Lodestone.jpg|אבן שואבת}}

גרסה מתאריך 20:27, 30 בנובמבר 2020

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבן שואבת
הגייה* even sho'evet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
אבן שואבת
  1. [מליצה] בהשאלה מן (2): מקום, אירוע, אדם או דבר אחר שאנשים נמשכים אליו ומתעניינים בו.
    • ירושלים והכותל המערבי הם אבן שואבת ליהודים, מאמינים ולא־מאמינים גם יחד.
    • בית הספר למדיניות ציבורית יהיה אבן שואבת לחוקרים מכל התחומים, השואפים לתרום לידע תיאורטי ומעשי במדיניות ציבורית.
  2. [ארכאי] מגנט.
    • "ויהיה הפועל הקרוב לחמום הגוף ההוא גוף האויר החם, עד שהאבן השואבת אמנם תמשוך הברזל מרחוק בכח שתתפזר ממנו באויר הפוגש הברזל" (מורה הנבוכים, חלק שני, פרק י"ב)

גיזרון

  • מקור הביטוי בתלמוד, שם פירושו היה מגנט: ”מאי עבד? איכא דאמרי: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ“ (בבלי, מסכת סוטהדף מז, עמוד א). במרוצת השנים הפך הביטוי לניב וקיבל משמעות מושאלת, שהיא בלבד הנהוגה בעברית החדשה.

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מגנטיט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים שואבות