רפסודה

רַפְסוֹדָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רפסודה
הגייה*	rafsoda
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־פ־ס־ד
דרך תצורה
נטיות	ר׳ רַפְסוֹדוֹת; רַפְסוֹדַת־, ר׳ רַפְסוֹדוֹת־

רפסודה בנהר גאלגו בספרד

רפסודות בולי עץ מוכנות להשטה בנהר

1. לשון המקרא (ימאות) בולי עץ גולמיים קשורים יחד ומושטים בנהר לשם הטענתם או הבאתם למנסרה.

   • ”וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן-הַלְּבָנוֹן, כְּכָל-צָרְכֶּךָ, וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת, עַל-יָם יָפוֹ.“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק טו)

2. עברית חדשה (ימאות) כלי שיט פרימיטיבי, הבנוי מבולי עץ או אלומות קנים קשורים יחד לשיט בנהרות ואגמים בדרך כלל.

   • הרפסודה אינה אטומה, אך היא צפה מפני שעשויה מחומר קל ממים.
   • "באסדא - עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא קרוין רפסודות." (ברטנורא על ברכות ד)
   • ”גם עמלם לעשות רפסודה מעצים קשורים לא עלתה בידם מפאת כי התושבים הפראים אשר בסביבה הזאת עמדו להם לשטן [...].“ ("המגיד", 9 במרץ 1857, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

3. כלי שיט ארעי, הבנוי מכלונסאות או מלוחות עץ המונחים על מצופים.

   • המלח צבע את דופן האונייה כשהוא עומד על רפסודת חביות.

4. לשון חז"ל הדום, מצע או שטיח, אשר היושב על כסא גבוה מניח עליו את כפות רגליו.

   • "[...] מלך ב"ו יושב על כסא גבוה ואין רגליו מגיעות לרפסודות שתחת רגליו [...]." (מדרש תנחומא בראשית ה)

גיזרון

• מילה יחידאית במקרא.
• עפ"י מילון אב"ש אפשר שקרוב אל אכדית: rakasu, "קֶשֶׁר".
• האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1953; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי אנרגיה (תשנ"ב), 1992.

פרשנים מפרשים

• רש"י על דברי הימים ב ב טו: "רפסדות" - (ובמלכים א' ה') דוברות (בל"א פלאצע"ן) [= floßen]

צירופים

• רפסודת קנים
• רפסודת נאדות
• רפסודת חביות
• רפסודת הצלה
• רפסודת הצלה מתנפחת

נגזרות

• רַפְסְדָן
• רפסודת
• רִפְסֵד
• רפסודאי

מילים נרדפות

• אַסְדָּה
• דוֹבְרָה

תרגום

אנגלית: raft‏‏‏‏ גרמנית: Floß‏‏‏‏ הולנדית: vlot‏‏‏‏ יוונית: σχεδία‏‏‏‏ לטינית: ratis‏‏‏‏

פינית: lautta‏‏‏‏ צ'כית: vor‏‏‏‏ צרפתית: radeau‏‏‏‏ רוסית: плот‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רפסודה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רפסודות