חשמל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דרושים: 1) אטימולוגיה בדבר המעבר מהמשמעות המקראית לנוכחית 2) הרחבת הפעלים
שורה 5: שורה 5:
|חלק דיבר=שם-עצם
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|מין=זכר
|שורש=[[:קטגוריה:חשמל (שורש)|ח-שׁ-מ-ל]] (תנייני)
|שורש=
|דרך תצורה=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
שורה 11: שורה 11:
[[תמונה:Kurzschluss_12V20A.jpg|left|thumb|184px|ניצוצות חשמל]]
[[תמונה:Kurzschluss_12V20A.jpg|left|thumb|184px|ניצוצות חשמל]]
# צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
# צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
# <small>ארכאי</small> ישות על-טבעית שמטרתה לשרת את האל.
# <small>ארכאי</small> [[מלאך]], ישות על-טבעית שמטרתה לשרת את האל.


===אטימולוגיה===
===אטימולוגיה===
# המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָּה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר-מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{תעתיק|ḫašmšnu}} (אבן כחלחלה), {{תעתיק|ešmarū}} (זהב לבן), {{תעתיק|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ-{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע-עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָּה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
# המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, כולן בספר יחזקאל, בכולן המילה מתארת את התגלות האלהים או מלאכיו ובכולן המילה מתקשרת לאש:
* {{הדגשה|"וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ--כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ"|(יחזקאל א, ד)}}
* {{הדגשה|"וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל, כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמָעְלָה; וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמַטָּה, רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב"|(יחזקאל א, כז)}}
* {{הדגשה|"וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה-אֵשׁ--מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה, אֵשׁ; וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה, כְּמַרְאֵה-זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה"|(יחזקאל ח, ב)}}
משמעותה של המילה המקראית אינה ברורה; יש שהציעו לפרשה כענבר, כסוג סגסוגת מתכות או כחלק הזוהר ביותר באש, אך אין על כך תמימות דעים.


===פרשנים מפרשים===
===פרשנים מפרשים===
* רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש"
* רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש".
* מצודת דוד: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא...וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון"
* מצודת דוד: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא...וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון".
* מצודת ציון: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת <small>(קהלת ג, ז)</small> ומל הוא מלשון מלה ודבור".
* תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות"
* תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות".


===משפטים לדוגמה===
===משפטים לדוגמה===
* ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק '''חשמל''': ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד. (1)
* ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק '''חשמל''': ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד. (1)
* "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם '''החשמל'''; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ([http://www.benyehuda.org/barshadsky/barshadsky_044.html מעצר וממשפט,] [[w:ישעיהו ברשדסקי|ישעיהו ברשדסקי]]) (1)
* "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם '''החשמל'''; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ([http://www.benyehuda.org/barshadsky/barshadsky_044.html "מעצר וממשפט"], ישעיהו ברשדסקי) (1)
* "ותבנית '''חשמלים''' ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ([http://www.benyehuda.org/sokolov/019.html מכתבים מאיטליה,] [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]]) (2)
* "ותבנית '''חשמלים''' ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ([http://www.benyehuda.org/sokolov/019.html "מכתבים מאיטליה"], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]]) (2)


===צירופים===
===צירופים===
שורה 50: שורה 47:
* [[ברק]]
* [[ברק]]
* [[חשמלאות]]
* [[חשמלאות]]
* [[חשמלי]]
* [[מגנט]]
* [[מגנט]]


===קישורים חיצוניים===
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל|ויקישיתוף=Category:Electricity|שם ויקישיתוף=חשמל}}

[[קטגוריה:חידושי לשון]]
{{שורש|חשמל}}


==חִשְׁמֵל==
==חִשְׁמֵל==

גרסה מתאריך 15:29, 12 בינואר 2007

חַשְׁמַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חמשל
הגייה* khashmal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח-שׁ-מ-ל (תנייני)
דרך תצורה
נטיות ר׳ חַשְׁמַלִּים
ניצוצות חשמל
  1. צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
  2. ארכאי מלאך, ישות על-טבעית שמטרתה לשרת את האל.

אטימולוגיה

  1. המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָּה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר-מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmšnu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
    בתרגום השבעים תורגמה המילה כ-electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע-עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָּה יהודה לייב גורדון בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.

פרשנים מפרשים

  • רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש".
  • מצודת דוד: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא...וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון".
  • מצודת ציון: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת (קהלת ג, ז) ומל הוא מלשון מלה ודבור".
  • תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות".

משפטים לדוגמה

  • ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק חשמל: ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד. (1)
  • "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם החשמל; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ("מעצר וממשפט", ישעיהו ברשדסקי) (1)
  • "ותבנית חשמלים ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ("מכתבים מאיטליה", נחום סוקולוב) (2)

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חשמל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשמל
השורש חשמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חִשְׁמֵל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חשמל
שורש וגזרה ח-שׁ-מ-ל, מרובעים
בניין פִּעֵל
  1. העביר זרם חשמלי.
  2. בהשאלה ריגש, הסעיר.

אטימולוגיה

  1. נגזר משם-העצם חשמל.

תרגום



השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חֻשְׁמֵל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חושמל
שורש וגזרה ח-שׁ-מ-ל, מרובעים
בניין פֻּעַל
  1. הועבר דרכו זרם חשמלי.
  2. בהשאלה שולהב.

אטימולוגיה

  1. נגזר משם-העצם חשמל.

תרגום



השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.