חרש רעה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--> |
|||
==חָרַשׁ רָעָה== |
==חָרַשׁ רָעָה== |
||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
|כתיב מלא= |
|כתיב מלא=חרש רעה |
||
|הגייה= |
|הגייה=kha'''rash''' ra''''ah''' |
||
|חלק דיבר=פועל |
|חלק דיבר=פועל |
||
|מין=זכר |
|מין=זכר |
||
⚫ | |||
|שורש={{שרש3|ח|ר|ש}}; {{שרש3|ר|ע|ע}} |
|||
|דרך תצורה= |
|דרך תצורה=ביטוי |
||
|נטיות= |
|נטיות= |
||
}} |
}} |
||
# {{משלב|מליצה}} תכנן להרע |
# {{משלב|מליצה}} תכנן להרע. |
||
#:* {{צט/תנ"ך|אַל־'''תַּחֲרֹשׁ''' עַל־רֵעֲךָ '''רָעָה''' וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ|משלי|ג|כט}} . |
#:* {{צט/תנ"ך|אַל־'''תַּחֲרֹשׁ''' עַל־רֵעֲךָ '''רָעָה''' וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ|משלי|ג|כט}} . |
||
#:* ראשיתם-חרוש רעה, ואחריתם דמעה צרופה. |
#:* ראשיתם-'''חרוש רעה''', ואחריתם דמעה צרופה. |
||
===מקור=== |
===מקור=== |
||
שורה 39: | שורה 37: | ||
* שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר |
* שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר |
||
⚫ | |||
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]] |
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]] |
גרסה מתאריך 21:55, 9 באוקטובר 2020
חָרַשׁ רָעָה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרש רעה |
הגייה* | kharash ra'ah |
חלק דיבר | פועל |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות |
- [מליצה] תכנן להרע.
מקור
- בלשון געז, "חֲרְס" "חָרֲס", בהוראת כשוף,קסם,השבעה ובאתיופיה חרש הברזל נחשב גם למכשף. בלשונות דרום ערביות "חרסן" היה מכשף ,משביע רוחות [1].יתכן שלאחר בוא האסלם הפכה תיבת "חרש" למגונה ומזוהה עם חורשי רעה הם אותם המכשפים האליליים שגורמים בפולחנם לפיצול האומה האיסלמית, ולסדקים באמונת הייחוד . ראו גם בערבית, שורש ח'-ר-ש خ ر ص המופיע בתיבת חֲ'רַשַֹא خَرَصَ בהוראת לנחש, לשקר.
צירופים
ביטויים קרובים
ניגודים
תרגום
- אנגלית: plotter
- אנגלית:2 backstabber
- רוסית : предатель
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרש רעה |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
- ↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג' (תרצ"ו),עמ'283