חרש רעה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
<!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל-->

==חָרַשׁ רָעָה==
==חָרַשׁ רָעָה==
{{ניתוח דקדוקי|
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|כתיב מלא=חרש רעה
|הגייה=kharash-rāh
|הגייה=kha'''rash''' ra''''ah'''
|חלק דיבר=פועל
|חלק דיבר=פועל
|מין=זכר
|מין=זכר
|שורש=
|שורש={{שרש3|ח|ר|ש}}; {{שרש3|ר|ע|ע}}
|דרך תצורה=צירוף
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
|נטיות=
}}
}}
# {{משלב|מליצה}} תכנן להרע .
# {{משלב|מליצה}} תכנן להרע.
#:* {{צט/תנ"ך|אַל־'''תַּחֲרֹשׁ''' עַל־רֵעֲךָ '''רָעָה''' וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ|משלי|ג|כט}} .
#:* {{צט/תנ"ך|אַל־'''תַּחֲרֹשׁ''' עַל־רֵעֲךָ '''רָעָה''' וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ|משלי|ג|כט}} .
#:* ראשיתם-חרוש רעה, ואחריתם דמעה צרופה.
#:* ראשיתם-'''חרוש רעה''', ואחריתם דמעה צרופה.


===מקור===
===מקור===
שורה 39: שורה 37:
* שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
* שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר


{{שורש|חרש}}
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]]

גרסה מתאריך 21:55, 9 באוקטובר 2020

חָרַשׁ רָעָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרש רעה
הגייה* kharash ra'ah
חלק דיבר פועל
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
  1. [מליצה] תכנן להרע.
    • ”אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ“ (משלי ג, פסוק כט) .
    • ראשיתם-חרוש רעה, ואחריתם דמעה צרופה.

מקור

  • בלשון געז, "חֲרְס" "חָרֲס", בהוראת כשוף,קסם,השבעה ובאתיופיה חרש הברזל נחשב גם למכשף. בלשונות דרום ערביות "חרסן" היה מכשף ,משביע רוחות [1].יתכן שלאחר בוא האסלם הפכה תיבת "חרש" למגונה ומזוהה עם חורשי רעה הם אותם המכשפים האליליים שגורמים בפולחנם לפיצול האומה האיסלמית, ולסדקים באמונת הייחוד . ראו גם בערבית, שורש ח'-ר-ש خ ر ص‎ המופיע בתיבת חֲ'רַשַֹא خَرَصَ בהוראת לנחש, לשקר.

צירופים

ביטויים קרובים

ניגודים

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרש רעה
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
  1. א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג‎' (תרצ"ו),עמ'283