משל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 40: | שורה 40: | ||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ {{אכדית|4335|mašālu}} 'השווה' משם גם 'דיבר במשלים'. |
* מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ {{אכדית|4335|mašālu}} או ערבית {{ערבית|مَثَلَ|מת'ל}} 'השווה', משם גם 'דיבר במשלים'. שמות העצם גם קיימים באכדית מַשֻלתֻ {{אכדית|3958|maššultu}} וערבית {{ערבית|مَثَل|מת'ל}} 'משל'. השורש גם קיים בארמית (עם [[w:ארמית#%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA|חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית]]): פועל מתל 'השווה'<ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=mtl%20V&cits=all</ref>, שם עצם מתל 'משל, [[פתגם]]' <ref>https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%9E%D6%B0%D7%AA%D6%B7%D7%9C_II?lang=he</ref> . |
||
* מקור שמו של ספר מִשְלֵי בתנ<nowiki>''</nowiki>ך, מהפסוק הראשון {{צט/תנ"ך|'''מִשְׁלֵי''' שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל|משלי|א|א|}}. |
* מקור שמו של ספר מִשְלֵי בתנ<nowiki>''</nowiki>ך, מהפסוק הראשון {{צט/תנ"ך|'''מִשְׁלֵי''' שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל|משלי|א|א|}}. |
||
גרסה מתאריך 00:06, 17 בספטמבר 2020
מָשַׁל
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | מ־שׁ־ל |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שלט בכוחו על
- אתה מושל בגאות הים
- ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך
- ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה
- עבדים משלו בנו פורק אין מידם
גיזרון
- מן המקרא
נגזרות
ראו גם
מָשָׁל
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משל |
הגייה* | mashal |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ש־ל |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר'משלים משליו משליה משלי- |
- לשון המקרא אימרה או סיפור בעלי משמעות עמוקה ולא פשוטה. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון מליצית.
- (יש לשכתב פירוש זה): סיפור שמשמש דוגמה לעניין אחר לצורך העברת מסר בצורה טובה יותר.
גיזרון
- מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ mašālu או ערבית مَثَلَ (מת'ל) 'השווה', משם גם 'דיבר במשלים'. שמות העצם גם קיימים באכדית מַשֻלתֻ maššultu וערבית مَثَل (מת'ל) 'משל'. השורש גם קיים בארמית (עם חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית): פועל מתל 'השווה'[1], שם עצם מתל 'משל, פתגם' [2] .
- מקור שמו של ספר מִשְלֵי בתנ''ך, מהפסוק הראשון ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (משלי א, פסוק א).
צירופים
- למשל(2)
- למשל ולשנינה(1)
- משלי
מילים נרדפות
ניגודים
- נמשל(2)
מידע נוסף
בתנ"ך משל פירושו אמרה שנונה או כזו אשר יש לה משמעות מוסרית. יש המסבירים שבמקור המשלים במשלי ובאיוב תורגמו משפה קדומה, בה היו המשלים כולם בחרוזים.↑