משל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==מָשַׁל== |
|||
{{ניתוח דקדוקי לפועל| |
|||
|כתיב מלא= |
|||
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|שׁ|ל}} |
|||
|בניין=קל |
|||
}} |
|||
# [[שלט#שָׁלַט|שלט]] בכוחו על |
|||
#:* אתה מושל בגאות הים |
|||
#:* ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך |
|||
#:* ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה |
|||
#:* עבדים משלו בנו פורק אין מידם |
|||
===גיזרון=== |
|||
*מן המקרא |
|||
===נגזרות=== |
|||
*[[מושל]] |
|||
*[[משול]] |
|||
⚫ | |||
*[[משילות]] |
|||
*[[ממשל|מִמְשָׁל]] |
|||
*[[ממשלה]] |
|||
===ראו גם=== |
|||
*[[מלך#מָלַךְ|מָלַך]] |
|||
*[[רדה|רָדָה]] |
|||
*[[התמשל]]<!---יחידאית אתמשל באיוב---> |
|||
==מָשָׁל== |
==מָשָׁל== |
||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
שורה 12: | שורה 36: | ||
# {{רובד|מ}} אימרה או סיפור בעלי משמעות עמוקה ולא פשוטה. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון [[מליצה|מליצית]]. |
# {{רובד|מ}} אימרה או סיפור בעלי משמעות עמוקה ולא פשוטה. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון [[מליצה|מליצית]]. |
||
#:*{{צט/תנ"ך|וְנָשָׂאתָ הַ'''מָּשָׁל''' הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה|ישעיהו|יד|ד}} |
#:*{{צט/תנ"ך|וְנָשָׂאתָ הַ'''מָּשָׁל''' הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה|ישעיהו|יד|ד}} |
||
#:* אטה למשל פי אפתח בכינור חידתי |
|||
# {{פירוש לקוי}} סיפור שמשמש [[דוגמה]] לעניין אחר לצורך העברת מסר בצורה טובה יותר. |
|||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
שורה 18: | שורה 44: | ||
=== צירופים === |
=== צירופים === |
||
* [[למשל]] |
* [[למשל]](2) |
||
* [[למשל ולשנינה]] |
* [[למשל ולשנינה]](1) |
||
* [[משלי]] |
* [[משלי]] |
||
שורה 25: | שורה 51: | ||
===מילים נרדפות=== |
===מילים נרדפות=== |
||
*[[פרדיגמה]] |
*[[פרדיגמה]] |
||
*[[אלגוריה]] |
*[[אלגוריה]](2) |
||
⚫ | |||
*[[מטאפורה]] |
|||
===ניגודים=== |
|||
* [[נמשל]](2) |
|||
===מידע נוסף=== |
===מידע נוסף=== |
||
בתנ"ך ''משל'' פירושו אמרה שנונה או כזו אשר יש לה משמעות מוסרית. יש המסבירים שבמקור המשלים במשלי ובאיוב תורגמו משפה קדומה, בה היו המשלים כולם בחרוזים.{{הערה|1=שלמה יעקבסון, מחקרי ירושלים, ברלין 1913, עמ' 50,51}} |
בתנ"ך ''משל'' פירושו אמרה שנונה או כזו אשר יש לה משמעות מוסרית. יש המסבירים שבמקור המשלים במשלי ובאיוב תורגמו משפה קדומה, בה היו המשלים כולם בחרוזים.{{הערה|1=שלמה יעקבסון, מחקרי ירושלים, ברלין 1913, עמ' 50,51}} |
||
=== ראו גם === |
=== ראו גם === |
||
* [[המשיל]] |
|||
* [[שנינה]] |
* [[שנינה]] |
||
⚫ | |||
* [[אמרה]] |
|||
* [[חרוז]] |
* [[חרוז]] |
||
⚫ | |||
{{שורש|משל}} |
{{שורש|משל}} |
גרסה מתאריך 11:08, 16 בספטמבר 2020
מָשַׁל
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | מ־שׁ־ל |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שלט בכוחו על
- אתה מושל בגאות הים
- ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך
- ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה
- עבדים משלו בנו פורק אין מידם
גיזרון
- מן המקרא
נגזרות
ראו גם
מָשָׁל
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משל |
הגייה* | mashal |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ש־ל |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר'משלים משליו משליה משלי- |
- לשון המקרא אימרה או סיפור בעלי משמעות עמוקה ולא פשוטה. בדרך כלל נעשה שימוש בדימויים ולשון מליצית.
- (יש לשכתב פירוש זה): סיפור שמשמש דוגמה לעניין אחר לצורך העברת מסר בצורה טובה יותר.
גיזרון
- מילה מקראית. המשמע המקורי של השורש הינו דמיון, 'היה דומה ל-', כמו בפועל המשיל 'השווה', ובמקבילה באכדית מַשַלֻ mašālu 'השווה' משם גם 'דיבר במשלים'. שם העצם גם קיים באכדית: מַשֻלתֻ maššultu 'משל'. השורש גם קיים בארמית (עם חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית): פועל מתל 'השווה'[1], שם עצם מתל 'משל'פתגם [2] .
- מקור שמו של ספר מִשְלֵי בתנ''ך, מהפסוק הראשון ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (משלי א, פסוק א).
צירופים
- למשל(2)
- למשל ולשנינה(1)
- משלי
מילים נרדפות
ניגודים
- נמשל(2)
מידע נוסף
בתנ"ך משל פירושו אמרה שנונה או כזו אשר יש לה משמעות מוסרית. יש המסבירים שבמקור המשלים במשלי ובאיוב תורגמו משפה קדומה, בה היו המשלים כולם בחרוזים.↑