זרוע: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
* [[מפרש זרוע]] |
* [[מפרש זרוע]] |
||
* [[נחת זרוע]] |
* [[נחת זרוע]] |
||
* [[עצם הזרוע]] |
|||
* [[שלובי זרועות]] |
* [[שלובי זרועות]] |
||
}} |
}} |
||
גרסה מתאריך 19:15, 11 בספטמבר 2020
זְרוֹעַ
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זרוע |
| הגייה* | zroa' |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ז־ר־ע |
| דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
| נטיות | ר׳ זְרוֹעוֹת; זְרוֹעַ־, ר׳ זְרוֹעוֹת־ |
- לשון המקרא הפרק העליון בגף העליון בגוף אדם, בין מפרק הכתף למפרק המרפק, ובהרחבה: הגף העליון כולו. הפרק העליון בגף החיה או בכנף העוף.
- השחקן הרים את זרועותיו וקלע את הכדור לסל.
- ”וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד“ (דברים לג, פסוק כ)
- ”הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו“ (שופטים טו, פסוק יד)
- לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם "על השחיטה", חיים נחמן ביאליק
- אחד ממרכיבי קערת ליל הסדר הוא זרוע- כנף עוף או זרוע כבש מבושלת
- חלק המורכב ממוטות ומפרקים (באופן המזכיר גף אדם) במתקן או כלי, כולל כלים מכניים.
- מכשיר הטלוויזיה מחובר לקיר בעזרת זרוע מתכווננת
- זרוע העגורן מגיעה לקצה המרוחק של הבניין
- בחרתי במשקפיים אדומי הזרועות
- אחד מחלקי המנוע הוא זרוע הארכובה
- הצלנו על עצמנו מפני השמש בעזרת סוכך זרועות
- שלוחה, יובל, חלק היוצא מתוך מרכז.
- זרוע ים/ יבשה/ נהר
- לשון המקרא כוח, חוזק, עצמה.
- ”עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ח)
- ”באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך“ (דברים ד, פסוק לד)
- אגף עיקרי בארגון; על פי רוב בצבא, במשטרה וכדומה.
- (ימאות) סקריה אלכסונית בספינת מפרשים, הנמשכת משני צדי התורן וממנה תלוי מפרש מרובע אורכי הנקרא "מפרש זרוע".
- "מפרש־זרוע מרֻבָּע מרימים בעזרת נֵף אחד, המקיף את התֹרֶן והעובר בשתי טבעות הקבועות לתכלית זו בזרוע." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
גיזרון
- משמעויות (1) ו־(4) מופיעות בלשון המקרא.
- המילה משותפת לכמה שפות שמיות: ערבית: ذراع, ארמית מקראית: דְּרַע[1] (חילוף אותיות ז↔ד בין עברית↔ארמית), ארמית ,דְּרָעָא[2], אכדית zuruḫ (אין ע באכדית, לכן עברית ע↔אכדית ḫ), געז: Mazra'at (מזרעת).
צירופים
מילים נרדפות
- אַצִּיל (1)
תרגום
- אנגלית: branch, arm; lug (6)
- ערבית: ذراع (1)
- רוסית: рука (1)
- בנגלית: বাহু (1)
- אספרנטו: brako
מידע נוסף
1. במקרא מופיעה הצורה המורחבת אזרוע בה נוספה אלף פרוסתטית.
2. צורת ניקוד נוספת: זְרֹעַ.
ראו גם
קישורים חיצוניים
 ערך בוויקיפדיה: זרוע |
| ערך בוויקיפדיה: קערת ליל הסדר |
זָרוּעַ
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זרוע |
| הגייה* | zarua' |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ר־ע |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | ר׳ זְרוּעִים; נ׳ זְרוּעָה, נ"ר זְרוּעוֹת |
- (נאמר על אדמה, קרקע, שטח כלשהו) שנטמנו בו זרעי צמחים.
- (נאמר על זרע צמח) שנטמן באדמה.
- "שאם היו זרעים זרועים בעציץ נקוב אינו מקבל טומאה" (בעל הטורים על התורה, במדבר, יט )
- בהשאלה: (נאמר על מרחב כלשהו) שמפוזרים או טמונים בו דברים.
- שמיים זרועי כוכבים
- בהשאלה: מפוזר, מוקרן.
תרגום
- אנגלית: seeded