איבר

אֵיבָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איבר
הגייה*	evar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אֵיבָרִים

1. קבוצה של רקמות הפועלות במשותף לביצוע תפקיד מסוים.
2. אחד מחלקי הגוף.

   • ”דְּבַשׁ, כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית; שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵיבָר קָטָן; מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף בָּהֶם אֶת הַקִּילוֹר; וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, בָּרְבִיעִית.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה א)
   • ”הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו; יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ז, משנה ו)
   • לאחר שנפצע בידו הבין עד כמה איבר זה חיוני לתפקודו היומיומי.

3. חלק מנוסחה מתמטית.

גיזרון

• לשון חז"ל גזירה לאחור מן אֲבָרִים, צורת הריבוי של אֵבֶר.

צירופים

• איבר מין
• בכל רמ"ח איבריו
• השתלת איברים
• תרומת איברים

מילים נרדפות

• אֵבֶר

תרגום

• אנגלית: organ‏‏‏‏
• ערבית: عضو‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: איבר