גדי

גְּדִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גדי
הגייה*	gdi
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קְטִי
נטיות	ר׳ גְּדָיִים; נ׳ גְּדִיָּה, נ"ר גְּדִיּוֹת

גדי עזים

1. תיש צעיר.

   • ”וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ“ (ישעיהו יא, פסוק ו)
   • ”לֶךְ-נָא אֶל-הַצֹּאן, וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים...“ (בראשית כז, פסוק ט)
   • "וגדי הוא כולל ולד השור וולד השה וולד העז, עד שיפרוט ויאמר גדי עיזים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ב')

2. מזל מגלגל המזלות.

   • "והם המזלות-ששמותם טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ז')
   • "במה דברים אמורים, בשהיה מקום הירח מתחילת מזל גדי עד סוף מזל תאומים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קידוש החודש, פרק י"א)

גיזרון

• מילה שכיחה מאוד במקרא, מקורה מאכדית gadû . מקבילות שמיות נוספות: ארמית- גַּדְיָא, אכדית-gadu , ערבית - גָ'דִי جَدْي.

מידע נוסף

• "חד גדיא, מפורש בארמית בהוראת "גדי אחד",בעברית חדשה נוספה לצירוף משמעות "בית הסוהר", והפעם בהטעמה אשכנזית: חד-גדיא, במלעיל. מקורו בפולנית: koziol פירושו תיש, ובסלנג העבריינים הפולני נקרא בית הסוהר, משום מה, תיש. יוצרי הסלנג הישראלי החדש חיברו את בית הסוהר לסיפור ההגדה, וכבר אצל י"ח ברנר אפשר למצוא בסיפור "הלל" שימוש במונח: "יהודים יותר יפים ממך כלואים ב'חד גדיא" .ברובד עברית מאוחרת מופיע הצירוף חד גדיא גם בהוראת-"מעגל קסמים", ובהוראת "עניין מופרך מיסודו".

צירופים

• אם אין גדיים אין תיישים
• גדיים נעשו תיישים
• עין גדי

תרגום

• אנגלית: kid‏‏‏‏ (1), Capricorn‏‏‏‏ (2)
• ערבית: جَدْي‏‏‏‏ (הגייה: גַ'דְי)

ראו גם

אסטרולוגיה עז עתוד

צפיר שעיר תיש

קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: גדי

גָּדִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גדי
הגייה*	gadi
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	גד + ־ִי
נטיות

1. משבט גד.

   • ”כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם וּמַטֵּה בְנֵי-הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם.“ (במדבר לד, פסוק יד)

2. שם פרטי לזכר, נחשב כינוי לשם גד.

   • ”לְמַטֵּה יוֹסֵף, לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה, גַּדִּי בֶּן-סוּסִי.“ (במדבר יג, פסוק יא)
   • ”בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ מְנַחֵם בֶּן-גָּדִי עַל-יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים בְּשֹׁמְרוֹן.“ (מלכים ב׳ טו, פסוק יז)