ניב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BakGF (שיחה | תרומות)
BakGF (שיחה | תרומות)
שורה 19: שורה 19:


===גיזרון===
===גיזרון===
*משמע 3: מארמית נִיבָא<ref>https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A0%D6%B4%D7%99%D7%91%D6%B8%D7%90_I?lang=he</ref><ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=nyb%20N&cits=all</ref>, סורית {{סורית|9120|ܢܺܝܒ݂ܳܐ}} (נִיבַא), במשמעות זהה.
*משמע 3: מקביל לארמית נִיבָא<ref>https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A0%D6%B4%D7%99%D7%91%D6%B8%D7%90_I?lang=he</ref><ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=nyb%20N&cits=all</ref>, סורית {{סורית|9120|ܢܺܝܒ݂ܳܐ}} (נִיבַא), במשמעות זהה.
*משמע 1,2: במשמע המקורי, ניב הוא 'פרי, תנובה'<ref>https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A0%D6%B4%D7%99%D7%91_%E1%B4%B5?lang=he</ref>, מהשורש נ-ו-ב 'צמח, הביא פרי', ראו המילים הניב (פרי), תנובה. בהשפעת הפסוק בישעיהו נז יט, המילה ניב התקבלה כקיצור של "ניב שפתיים", כלומר "פרי שפתיים", ומשם ההוראות "ביטוי" ו"דיאלקט".
*משמע 1,2: במשמע המקורי, ניב הוא 'פרי, תנובה'<ref>https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A0%D6%B4%D7%99%D7%91_%E1%B4%B5?lang=he</ref>, מהשורש נ-ו-ב 'צמח, הביא פרי', ראו המילים הניב (פרי), תנובה. בהשפעת הפסוק בישעיהו נז יט, המילה ניב התקבלה כקיצור של "ניב שפתיים", כלומר "פרי שפתיים", ומשם ההוראות "ביטוי" ו"דיאלקט".
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק הבא: {{צט/תנ"ך|בּוֹרֵא '''נִיב''' שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו|ישעיהו|נז|יט}}, כאן בהוראה של זרימה או תנועת שפתיים. בהוראה זו המילה מופיעה פעמיים בתלמוד הבבלי, במסכת חולין דף קב"ח ע"ב, ובמסכת גיטין דף נ"ו ע"א.
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק הבא: {{צט/תנ"ך|בּוֹרֵא '''נִיב''' שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו|ישעיהו|נז|יט}}, כאן בהוראה של זרימה או תנועת שפתיים. בהוראה זו המילה מופיעה פעמיים בתלמוד הבבלי, במסכת חולין דף קב"ח ע"ב, ובמסכת גיטין דף נ"ו ע"א.

גרסה מתאריך 11:18, 9 באוגוסט 2020

נִיב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניב
הגייה* niv
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ב
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ נִיבִים; נִיב־, ר׳ נִיבֵי־
חתול פותח את פיו וחושף את ניביו החדים.
  1. ביטוי או מטבע לשון שאין להבין כפשוטו.
  2. דיאלקט, עגה, להג - סגנון דיבור מיוחד לאזור גאוגרפי או לאוכלוסיה מסוימת.
    • השפה הארמית נחלקת לכמה ניבים, כולל ארמית מקראית, ארמית ממלכתית, ארמית בבלית, סורית, וארמית גלילית.
  3. שן חותכת ארוכה או חדה. באדם מספרן 33 ו־43 בלסת התחתונה, 13 ו־23 בלסת העליונה.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  4. שם פרטי לזכר

גיזרון

  • משמע 3: מקביל לארמית נִיבָא[1][2], סורית ܢܺܝܒ݂ܳܐ (נִיבַא), במשמעות זהה.
  • משמע 1,2: במשמע המקורי, ניב הוא 'פרי, תנובה'[3], מהשורש נ-ו-ב 'צמח, הביא פרי', ראו המילים הניב (פרי), תנובה. בהשפעת הפסוק בישעיהו נז יט, המילה ניב התקבלה כקיצור של "ניב שפתיים", כלומר "פרי שפתיים", ומשם ההוראות "ביטוי" ו"דיאלקט".
  • המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק הבא: ”בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו“ (ישעיהו נז, פסוק יט), כאן בהוראה של זרימה או תנועת שפתיים. בהוראה זו המילה מופיעה פעמיים בתלמוד הבבלי, במסכת חולין דף קב"ח ע"ב, ובמסכת גיטין דף נ"ו ע"א.
  • מהארמית נִיבָא, בהוראת שין חדה, שנהב, או גיד, מופיעה בתרגום הארמי לפסוק: ”אֱ‍לֹהִים, הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ, מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יְהוָה“ (תהלים נח, פסוק ז), מופיעה ארבע פעמים בתלמוד הבבלי ופעמיים במדרש בהוראה זו (על פי המילון של מרקוס יסטרוב).

צירופים

  • ניב מושאל (משפה או תרבות אחרת)
  • ניב מטפורי
  • ניב ניגודים

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

 הקטגוריה "ניבים" בוויקימילון