זרוע

זְרוֹעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זרוע
הגייה*	zroa'
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ז־ר־ע
דרך תצורה	משקל קְטוֹל
נטיות	ר׳ זְרוֹעוֹת; זְרוֹעַ־, ר׳ זְרוֹעוֹת־

זרוע

ספינה המניפה שני מפרשי זרוע

1. לשון המקרא הפרק העליון בגף העליון בגוף אדם, בין מפרק הכתף למפרק המרפק, ובהרחבה: הגף העליון כולו. הפרק העליון בגף החיה או בכנף העוף.

   • השחקן הרים את זרועותיו וקלע את הכדור לסל.
   • ”וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד“ (דברים לג, פסוק כ)
   • ”הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו“ (שופטים טו, פסוק יד)
   • לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם "על השחיטה", חיים נחמן ביאליק
   • אחד ממרכיבי קערת ליל הסדר הוא זרוע- כנף עוף או זרוע כבש מבושלת

2. חלק המורכב ממוטות ומפרקים (באופן המזכיר גף אדם) במתקן או כלי, כולל כלים מכניים.

   • מכשיר הטלוויזיה מחובר לקיר בעזרת זרוע מתכווננת
   • זרוע העגורן מגיעה לקצה המרוחק של הבניין
   • בחרתי במשקפיים אדומי הזרועות
   • אחד מחלקי המנוע הוא זרוע הארכובה
   • הצלנו על עצמנו מפני השמש בעזרת סוכך זרועות

3. שלוחה, יובל, חלק היוצא מתוך מרכז.

   • זרוע ים/ יבשה/ נהר

4. לשון המקרא כוח, חוזק, עצמה.

   • ”עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ח)
   • ”באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך“ (דברים ד, פסוק לד)

5. אגף עיקרי בארגון; על פי רוב בצבא, במשטרה וכדומה.
6. (ימאות) סקריה אלכסונית בספינת מפרשים, הנמשכת משני צדי התורן וממנה תלוי מפרש מרובע אורכי הנקרא "מפרש זרוע".

   • "מפרש־זרוע מרֻבָּע מרימים בעזרת נֵף אחד, המקיף את התֹרֶן והעובר בשתי טבעות הקבועות לתכלית זו בזרוע." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

גיזרון

• משמעויות (1) ו־(4) מופיעות בלשון המקרא.

המילה משותפת לכמה שפות שמיות: ערבית: ذراع, ארמית: דרע (חילוף אותיות ז↔ד בין עברית↔ארמית), אכדית zuruḫ (אין ע באכדית, לכן עברית ע↔אכדית ḫ), געז: Mazra'at (מזרעת).

צירופים

• איש זרוע
• אסף בזרועותיו
• בעל זרוע
• זרוע ארוכה
• זרוע העוגן
• בזרועות פתוחות
• זרוע אויר
• זרוע יבשה
• זרוע ים
• זרוע שלטון
• זרועות הבטחון
• כוח זרוע
• מעטה מפרשי זרוע
• מפרש זרוע
• נחת זרוע
• שלובי זרועות

מילים נרדפות

• אַצִּיל (1)

תרגום

• אנגלית: branch‏, arm‏‏‏‏; lug‏‏‏‏‏ (6)
• ערבית: ذراع‏‏‏‏ (1)
• רוסית: рука‏‏‏‏ (1)
• בנגלית: বাহু‏‏‏‏ (1)
• אספרנטו: brako‏‏‏‏

מידע נוסף

1. במקרא מופיעה הצורה המורחבת אזרוע בה נוספה אלף פרוסתטית.

• ”בְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל“ (ירמיהו לב, פסוק כא)

2. צורת ניקוד נוספת: זְרֹעַ.

• ”וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה“ (דברים יח, פסוק ג)

ראו גם

• קִבֹּרֶת
• גף
• סקריה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: זרוע

ערך בוויקיפדיה: קערת ליל הסדר

זָרוּעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זרוע
הגייה*	zarua'
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ז־ר־ע
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ זְרוּעִים; נ׳ זְרוּעָה, נ"ר זְרוּעוֹת

1. (נאמר על אדמה, קרקע, שטח כלשהו) שנטמנו בו זרעי צמחים.

   • ”לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה“ (ירמיהו ב, פסוק ב)

2. (נאמר על זרע צמח) שנטמן באדמה.

   • "שאם היו זרעים זרועים בעציץ נקוב אינו מקבל טומאה" (בעל הטורים על התורה, במדבר, יט )

3. בהשאלה: (נאמר על מרחב כלשהו) שמפוזרים או טמונים בו דברים.

   • שמיים זרועי כוכבים

4. בהשאלה: מפוזר, מוקרן.

   • ”אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה“ (תהלים צז, פסוק יא)

תרגום

• אנגלית: seeded‏‏‏‏