זנב

יש להוסיף לדף זה את הערך: זִנֵּב.

זָנָב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זנב
הגייה*	zanav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־נ־ב
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ זְנָבוֹת, זְנַב־, ר׳ זַנְבוֹת־,

זנב לטאה.

1. לשון המקרא איבר גמיש ומוארך בקצה גופם של בעלי חיים, בהמשך לעמוד השדרה. משמש למטרות שונות.

   • ”וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ.“ (שופטים טו, פסוק ד)
   • למה לפיל יש זנב? כדי שלא יסתיים באופן פתאומי!

2. לשון המקרא בהשאלה מן (1): אחד מפשוטי העם, מובל ולא מוביל.

   • ”הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב.“ (דברים כח, פסוק מד)
   • ”וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד.“ (ישעיהו ט, פסוק יג)

3. לשון המקרא בהשאלה מן (1): קצה, בדל.

   • ”וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ.“ (ישעיהו ז, פסוק ד)
   • זנב הסיגריה נשמט משפתיו.

4. [תעופה] בהשאלה מן (1): משטח היגוי אחורי המרוחק ממרכז הכובד של כלי הטיס, ומשמש לצורך שינוי מצבו הזוויתי במרחב.

גיזרון

• השוו לאכדית: zibbatu, לגעז: ዘኑበ፡, לארמית: דנבא.

צירופים

• זנב לאריות
• זנב חרב
• זנב סוס
• כשכש בזנב
• עצם הזנב
• שנהיה לראש ולא לזנב
• זנב אוד עשן
• זנבו בין רגליו

מילים נרדפות

• בדל, קצה (3)

ניגודים

• ראש (2)
• אף (4)

תרגום

   איבר בקצה גופם של בע"ח

איטלקית: coda‏‏‏‏ אנגלית: tail‏‏‏‏ אספרנטו: vosto‏‏‏‏ גרמנית: Schwanz‏‏‏‏ הודית: पूँछ‏‏‏‏ (תעתיק: pū̃ch) הולנדית: staart‏‏‏‏ הונגרית: farok‏‏‏‏ וייטנמית: đuôi‏‏‏‏ טורקית: kuyruk‏‏‏‏ יוונית: ουρά‏‏‏‏ (תעתיק: ourá) יפנית: 尻尾‏‏‏‏ (תעתיק: shippo) כורדית: terî‏‎‏‏‏‏ לטינית: cauda‏‏‏‏ מלאית: ekor‏‏‏‏ נורווגית: hale‏‏‏‏ סווהילית: mkia‏‏‏‏ ספרדית: cola‏, rabo‏‏‏‏ ערבית: ذنب‏‏‏‏ (תעתיק: דַ'נַב) פולנית: ogon‏, chwost‏‏‏‏ פורטוגלית: rabo‏, cauda‏‏‏‏ פרסית: دم‏‏‏‏ (תעתיק: דֹם) צ'כית: ocas‏‏‏‏ צרפתית: queue‏‏‏‏ קוריאנית: 꼬리‏‏‏‏ (תעתיק: kkori) רומנית: coadă‏‏‏‏ רוסית: хвост‏‏‏‏ (תעתיק: xvost) שוודית: svans‏‏‏‏

ראו גם

• הזדנב (1)
• קנרד (3)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: זנב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זנב

זִנֵּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ז־נ־ב
דרך תצורה
נטיות

1. פגע בחלק האחורי של המחנה .

   • ”אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים“ (דברים כה, פסוק יח)

2. פגיעה טקטית כנגד כוחות המאסף של האוייב או פגיעה תוך כדי מרדף.

   • במלחמת וויאטנם כוחות הוייטקונג היו מזנבים בחיילי אמריקה הנסוגים

גיזרון

• במצרית קדומה נשתיירה תיבת המילה זֵנֶבְּ znb לפרוץ סדק- בחומה,בגבול,או בקיר. מאוחר יותר במצרית של התקופה ההלנסטית-רומית גם בהוראת-"להשמיד חורשי רעה".

פרשנים מפרשים

• "אשר קרך בדרך ויזנב בך" - בפסוק זה, משום מעורבות התיבות קרי , זִנֵּב (שפורש בהוראת זנה) נטו פרשני חז"ל לייחס לשורש זה גם אופי של פגיעה מינית , ואונס.

מילים נרדפות

• פרץ
• איב

ניגודים

• כבד

תרגום

• אנגלית: oppressor‏‏‏‏

ראו גם

• נוגש.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עמלק

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זנב

• שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר