חסה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Zoren999 (שיחה | תרומות)
Zoren999 (שיחה | תרומות)
שורה 30: שורה 30:
===צירופים===
===צירופים===
* [[חסת התרבות]]
* [[חסת התרבות]]
* לא דובים ולא חסה]]


===תרגום===
===תרגום===

גרסה מתאריך 01:12, 10 בדצמבר 2019

יש להוסיף לדף זה את הערכים: חַסָּה, חֲסֵה.

חָסָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חסה
הגייה* khasa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ חָסָוֹת
חסת התרבות (1)
שדה חסה (1)
  1. לשון חז"ל חסת התרבות (שם מדעי: Lactuca sativa), ירק־גינה שעליו ירוקים או סגולים ונאכלים טריים.
    • אכיל מצה וחסא בהדי הדדי בלא ברכה, זכר למקדש כהלל. (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קטו, עמוד א)
    • סַבָּא שָׁתָל בַּגִּנָּה חָסָה וְגֶזֶר... לָקַח דָּן אֶת הַצַּב וְנָתַן לוֹ חָסָה גֶּזֶר וְגַם חָלָב. אָכַל הַצַּב אֶת הַחָסָה וְהַגֶּזֶר. (מתוך סַבָּא שָׁתָל בַּגִּנָּה חָסָה)
    • "שני טונות חסה ובית מלא קאלאבסה" (גידי גוב)
  2. סוג בוטני Lactuca ממשפחת המורכבים ובו כמה מיני בר וזנים רבים של חסה תרבותית,
    (1) לעיל.

גיזרון

  • משפה שומרית: חסה - חִז ḫaz = ḫiz, חַזְ . באכדית: קְהֲסַה . ובארמית: חַסָּא, לשון חז"ל.

מידע נוסף

  • על פי מסכת פסחים, החסה היא המרור - משנה: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור ובגמרא: "ואמר רבי אושעיה: מצוה בחזרת ואמר רבא: מאי חזרת חסא" (פסחים דף לט א) ונקראה בעברית חזרת; הצמח הנקרא היום חזרת הוא צמח אחר, ממשפחת המצליבים.
  • חסה מגיע מהשורש הערבי ح ش ش ; ח-ש-ש נגזרות מהשורש מקבלות משמעות של: עשב,דשא ,וגם حشيش =חשיש, קנאביס .
  • בפרסית חֳהְסִיס خسیس = קונוטציה של משהו עם תכונות בזויות שהכול מתרחקים ממנו/ה, מתקשר למילה "איחס" ולטעמה המריר שדחה ילדים כבר משחר ההסטוריה . הווה אומר, כשאומר המדרש למשל בעניין חטאו של :ראובן: "וכי ראובן זנה? חס לצדיק" (בראשית רבה צ"ז), כוונת הדברים היא – רחוק ומגונה הדבר.(ד"ר חנוך קוהוט, בעל 'הערוך השלם')

צירופים

תרגום

גאורגית: სალათა‏‏‏‏ (הגייה: סאלאתה)

ראו גם

תמוכין

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חסה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסה

חָסָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חסה
שורש וגזרה ח־ס־ה
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא היה במקום מוגן.
    • וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי. (שופטים ט טו)
    • חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי. (תהילים קמד ב)

תרגום

ראו גם