שם

שֵׁם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שם
הגייה*	shem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ו־ם
דרך תצורה
נטיות	ר׳ שְׁמוֹת

1. לשון המקרא מילה או צמד מילים המתארים חפץ או חי ומשמשים לזיהוי.

   • ”וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה“ (בראשית ד, פסוק יט))
   • ”ויקרא אדם שמות“ (בראשית ב, פסוק כ)
   • מה השם של ההר הזה?
   • שאל המראיין את המרואיין: "מה שמך?"

2. בהשאלה: יוקרתו של האדם בעיני הבריות.

   • ”נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב“ (משלי כב, פסוק א)
   • ”טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ“ (קהלת ז, פסוק א)

3. אחד מבני נח

   • ”וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ“ (בראשית ט, פסוק כו)

צירופים

• שם משפחה
• שם פרטי
• שם נעורים
• שם עט
• שם עצם
• שם בדוי
• שם במה
• עלום שם
• קנה לו שם
• שם טוב
• שם רע
• איש שם
• בעל שם
• השם המפורש
• שמו הולך לפניו

גזרון

מפרוטושמית: Semu.

נגזרות

• שֵׁמִי(3)
• שמני
• השם
• לְשֵׁם

מילים נרדפות

• זכר (2)
• מוניטין (2)
• פרסום (2)

תרגום

• איטלקית: nome‏‏‏‏
• אנגלית: name‏‏‏‏
• אספרנטו: nomo‏‏‏‏
• גרמנית: Name‏‏‏‏
• טורקית: ad‏, isim‏‏‏‏
• יוונית: όνομα‏‏‏‏ (תעתיק: ónoma)
• יידיש: נאָמען‏‏‏‏, שם‏‏‏‏
• יפנית: 名前‏‏‏‏ (תעתיק: namae)
• לטינית: nōmen‏‏‏‏
• ספרדית: nombre‏‏‏‏
• ערבית: اسم‏‏‏‏ (תעתיק:אִסְם)
• פורטוגלית: nome‏‏‏‏
• צרפתית: nom‏‏‏‏
• רוסית: имя‏‏‏‏ (תעתיק:ímja)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שם

שָׁם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שם
הגייה*	sham
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. בַּמָּקוֹם הַהוּא.

   • ”עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם“ (בראשית גא, פסוק לא)
   • ”וישם שם את האדם אשר יצר“ (בראשית ב, פסוק ח)

2. לשון ימי הביניים בְּנִמְצָא, בִּמְצִיאוּת.

   • יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים רמב"ם פתיחת הי"ד החזקה

גיזרון

2. לשון ימי הביניים כחילוף למילה ערבית המורה על קיום.

נגזרות

• שמה

ניגודים

• כָּאן
• פֹּה
• כֹּה

תרגום

• אנגלית: there‏‏‏‏
• ארמית: הָתָם
• גרמנית: dort‏‏‏‏
• יידיש: דאָרטן‏‏‏‏
• ערבית: هناك‏, هنالك‏, ثمة
• רוסית: там‏‏‏‏

שָֹם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הניח חפץ במקום שרוצה שיהיה בו ובהשאלה: בחפצים מופשטים

   • ”וישם שם את האדם אשר יצר“ (בראשית ב, פסוק ח)
   • ”שים נא ידך תחת ירכי“ (בראשית כד, פסוק ב)
   • ”וזאת התורה אשר שם משה“ (ד מד, [[s:קטגוריה:ד מד {{{4}}}|פסוק {{{4}}}]])
   • ”שם בסל שם בפרור“ (שופטים ו, פסוק יט)

צירופים

• שם לב

נגזרות

• הֻשַֹּם
• שִֹימָה
• הַשָֹמָה
• יִשֵֹּם

מילים נרדפוּת

• הניח
• שָׁת

ניגודים

• נָטַל
• לָקַח