עקר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) ←עִקֵּר: פסקה חדשה |
||
שורה 102: | שורה 102: | ||
===ראו גם=== |
===ראו גם=== |
||
*[[עקרת בית]] |
*[[עקרת בית]] |
||
== עִקֵּר == |
|||
{{ניתוח דקדוקי לפועל| |
|||
|כתיב מלא= עיקר |
|||
|שורש וגזרה={{שרש3|ע|ק|ר}} |
|||
|בניין= פיעל |
|||
}} |
|||
# השבית את יכולותיו. הוציא מכלל פעולה. |
|||
#:* {{צט/תנ"ך|עקרו שור|בראשית|מט|ו}} |
|||
#:* {{צט/תנ"ך|את סוסיהם תעקר|יהושע|יא|ו}} |
|||
#:* {{צט/תנ"ך|ויעקר דוד את כל הרכב|שמואל ב|ח|ד}} |
|||
# {{רובד|חז"ל}} {{משלב|הלכה}} [[שחט]] תוך כדי משיכת ה[[קנה]] או ה[[ושט]] ממקומם. |
|||
#:* {{צט/תוספתא|השוחט ונתנבלה בידו הנוחר ו'''מעקר''' ושחיטת נכרי פטור מלכסות|חולין|ו|ד}} |
|||
# {{רובד|ח}} פגע בגופו של בעל חיים ומנע ממנו את היכולת להתרבות |
|||
#:* |
|||
#:* {{רובד|ח}} {{פירוש לקוי}} טיהר מקום מחיידקים |
|||
===גיזרון=== |
|||
* 1. המילה מופיעה ארבע פעמים במקרא. רק בהקשר לבעלי חיים. על פי פרשנת חז"ל בפסוק בשמואל ב הנ"ל חתך את פרסותיהם -תחתית עיקָר ושורש. |
|||
* 2 צורה מחודשת לעָקַר. |
|||
* 3. על פי המקראית עָקָר |
|||
* 4. {{להשלים} |
|||
===צירופים=== |
|||
* [[צירוף מילים]] |
|||
===נגזרות=== |
|||
* [[עקור#עִקּוּר|עיקור]] |
|||
===מילים נרדפות=== |
|||
* [[שרש#שֵׁרֵשׁ|שירש]](1) |
|||
* [[סרס|סירס]](3) |
|||
===ניגודים=== |
|||
* |
|||
===תרגום=== |
|||
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} |
|||
===ראו גם=== |
|||
* |
|||
{{שורש|עקר}} |
גרסה מתאריך 18:05, 28 באוגוסט 2019
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסרים בו סעיפים מהותיים. הנכם מוזמנים להשלים את הסעיפים החסרים ולהסיר הודעה זו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
עָקַר
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עקר |
שורש וגזרה | ע־ק־ר, שלמים |
בניין | קל (פָּעַל) |
- הוציא מהאדמה צמח עם שורשו.
- הפריד בכוח עצם המחובר בחזקה או באופן אורגני למקומו.
- הפורעים עקרו את הדלת מציריה.
- רופאת השיניים נאלצה לעקור שתיים משיניו הטוחנות של המטופל.
- עבר לגור במקום אחר.
- בסוף שנות השישים עקרה המשפחה לתל אביב.
- אילץ אדם לעזוב את מקום מגוריו.
- טיפל בבעיה מהיסוד ("השורש"), סילק לצמיתות.
- בהלכה, נטל חפץ ממקומו לפני הוצאתו מרשות לרשות בשבת.
גיזרון
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
- שֵׁרַשׁ(1)
ניגודים
- נטע (1)
עָקָר
- מי שאינו יכול ללדת.
- דבר שאין בו תועלת.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
- צן המקרא
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
ראו גם
עִקָּר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עיקר |
הגייה* | 'ekar |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | ע־ק־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ עִקָּרִים. נ"י עִקָּרוֹ עִקָּרָם עִקָּּּּּּּּּּרָהּ נ"ר עִקָּרָיו עִקָּרֶיהָ |
- שורש צמח. יסוד של בנין.
- ”המבריך שלשה גפנים ועיקריהם נראים“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ז, משנה ב)
- ”שהמעמיד בשרף העלים, בשרף העיקרים מותר. בשרף הפגים אסור“ (משנה, מסכת ערלה – פרק א, משנה ז)
- ”שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן לעיקרן“ (משנה, מסכת נדה – פרק ו, משנה יב)
- אני משנן כל בוקר את שלשה עשר עיקרי האמונה שסידר הרמב"ם
- התחלת קיומו של דבר.
- ”בעל מום מעיקרו“ (בבלי, מסכת בכורות – דף לג, עמוד ב)
- החשוב מכל השאר. מהות הדבר.
- ”כל שהוא עיקר ועימו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ז)
- ”חזקיה עיקר מלכותו י"ד שנה ומה שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא יותר מן העיקר..שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתירה על העיקר לפיכך ברכן בלשון תוספת“ (דברים רבה, פרשה א, סימן יג)
- אני משנן כל בוקר את שלשה עשר עיקרי האמונה שסידר הרמב"ם.
גיזרון
- 1. לשון חז"ל. במקרא בארמית ”ברם עקר שרשהי בארעא שבוקו“ (דניאל ד, פסוק כ)
- 2. השוו עם המילה הארמית מעיקרא. משמעותה הרווחת מראש מהתחלה, אך משמעותה המילולית משורשו של הדבר.
- 3. מובאות נוספות בשני שוות למובן זה כמו ל1. לדוגמה: עיקרי האמונה.
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
ניגודים
ל (2)
ל(1)
ראו גם
עִקֵּר
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עיקר |
שורש וגזרה | ע־ק־ר |
בניין | פִּעֵל |
- השבית את יכולותיו. הוציא מכלל פעולה.
- לשון חז"ל [הלכה] שחט תוך כדי משיכת הקנה או הושט ממקומם.
- ”השוחט ונתנבלה בידו הנוחר ומעקר ושחיטת נכרי פטור מלכסות“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק ו, הלכה ד)
- עברית חדשה פגע בגופו של בעל חיים ומנע ממנו את היכולת להתרבות
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): טיהר מקום מחיידקים
גיזרון
- 1. המילה מופיעה ארבע פעמים במקרא. רק בהקשר לבעלי חיים. על פי פרשנת חז"ל בפסוק בשמואל ב הנ"ל חתך את פרסותיהם -תחתית עיקָר ושורש.
- 2 צורה מחודשת לעָקַר.
- 3. על פי המקראית עָקָר
- 4. {{להשלים}
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
ניגודים
תרגום
- אנגלית: word