עקר

יש להוסיף לדף זה את הערכים: עָקָר, עִקֵּר, עֻקַּר, עִקָּר.

עָקַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עקר
שורש וגזרה	ע־ק־ר, שלמים
בניין	קל (פָּעַל)

1. הוציא מהאדמה צמח עם שורשו.
2. הפריד בכוח עצם המחובר בחזקה או באופן אורגני למקומו.

   • הפורעים עקרו את הדלת מציריה.
   • רופאת השיניים נאלצה לעקור שתיים משיניו הטוחנות של המטופל.

3. עבר לגור במקום אחר.

   • בסוף שנות השישים עקרה המשפחה לתל אביב.

4. אילץ אדם לעזוב את מקום מגוריו.
5. טיפל בבעיה מהיסוד ("השורש"), סילק לצמיתות.
6. בהלכה, נטל חפץ ממקומו לפני הוצאתו מרשות לרשות בשבת.

גיזרון

• מן המילה עיקר -שורש ויסוד.

צירופים

• עוקר הרים

===מילים נרדפות===

• שֵׁרַשׁ(1)

ניגודים

• נטע (1)

עָקָר

1. מי שאינו יכול ללדת.

   • ”לא יהיה בך עקר ועקרה...“ (דברים ז, פסוק יד)

2. דבר שאין בו תועלת.

מילים נרדפות

• סריס
• סְרק

ראו גם

• עקרה
• איילונית
• שירש

עִקָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיקר
הגייה*	'ekar
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	ע־ק־ר
דרך תצורה
נטיות	ר׳ עִקָּרִים. נס׳ עִקָּרוֹ עִקרָם עִקָּּּּּּּּּּרָהּ

1. שורש צמח.
2. החשוב מכל השאר. מהות הדבר.

מילים נרדפות

• יסוד
• תשתית

ניגודים

ל (2)

• טפל

ל(1)