פתחה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט המחליף כותרות סעיפים
שורה 18: שורה 18:
#:* הצורך '''בפיתחות''' מוכרות קיים כדי לקבוע סטנדרטים בהתחברות לשרתים המספקים שירותים מסוימים.
#:* הצורך '''בפיתחות''' מוכרות קיים כדי לקבוע סטנדרטים בהתחברות לשרתים המספקים שירותים מסוימים.


===גזרון===
=== גיזרון ===
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.



גרסה מתאריך 15:45, 15 במרץ 2019

פִּתְחָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פיתחה
הגייה* pitkha
חלק דיבר שם-עצמ
מין נקבה
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה
נטיות פִּתְחָת־
פתחת מילוט בנושאת המטוסים האמריקנית "הורנט"
  1. מישור רחב ופתוח.
    • הפתחה משתרעת על פני שטח של כ-250 קמ"ר.
  2. עברית חדשה (ימאות) פתח קטן בסיפון או בדופן ספינה, לכניסה וליציאת אנשים או להכנסת אור השמש.
    • "כאשר צעדנו אל בית הקַדמה מצאנו את זַחית הפּיתחה פתוחה. הואיל וראינו אור ירדנו [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. תרגם מאנגלית: אהרן אמיר)
  3. ערוץ לוגי שדרכו יכולות תוכנות להעביר נתונים באופן ישיר, במקום אמצעים אחרים כגון העברת קובצי נתונים.
    • הצורך בפיתחות מוכרות קיים כדי לקבוע סטנדרטים בהתחברות לשרתים המספקים שירותים מסוימים.

גיזרון

  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

תרגום

  • אנגלית: scuttle‏‏‏‏ (2)
  • אנגלית: port‏‏‏‏ (3)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פתחה


השורש פתח

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות

  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]