חמר

חֹמֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חומר
הגייה*	khomer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ר, שלמים
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ חֳמָרִים; חֹמֶר־, ר׳ חָמְרֵי־

1. מה שעצמים עשויים ממנו, המקנה להם מסה ואת תכונותיהם הכימיות והפיזיקליות.

   • בטון הוא סוג של חומר לבנייה.
   • הרהיטים עשויים מחומר איכותי.

2. אדמה מסוג מסוים המשמשת בעיקר למלאכת הקדרות. בטעות מכנים אותה "חֵמָר".

   • ”וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים“ (שמות א, פסוק יד)

3. ערמה, צבר של בודדים.

   • ”וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ.“ (שמות ח, פסוק י)

4. מידת נפח, עשר איפה או עשר בת.

   • ”זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף“ (ויקרא כז, פסוק טז)
   • ”מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה“ (יחזקאל מה, פסוק יד)

5. משהו כבד, בהשאלה: הכבדה, הקפדת יתר, חומרה.

   • השופט גזר את דינו של הנאשם בכל חומר הדין.

6. בהשאלה מן (1): אוסף נתונים ומידע.

   • סיימתי ללמוד את כל החומר למבחן.

7. לשון חז"ל קשר. פיתול נאה בחבל. צרור של תכשיט.

   • "חמשה דברים היה רבן יוחנן בן זכיי אומרן כמן חומר" (תוספתא בבא קמא פ"ז)

גיזרון

• לפי (2), (3), (4) בלשון המקרא, (5) לשון חז"ל, (1) מלשון ימי הביניים, הרחבה של (2).

צירופים

• חומר גלם (1)
• חומר טהור (1)
• קל וחומר (5)
• חומר הדין (5)
• כחומר ביד היוצר (2)

מילים נרדפות

• חומרה (5)
• חרס

תרגום

   מה שעצמים עשויים ממנו

איטלקית: materia‏‏‏‏ אנגלית: matter‏, material‏, substance‏ אסטונית: aine‏‏‏‏ אספרנטו: materio‏‏‏‏ גרמנית: Materie‏‏‏‏ דנית: Stof‏‏‏‏ וולשית: Mater‏‏‏‏ ספרדית: materia‏‏‏‏ ערבית: مادّة‏‏‏‏ פולנית: materia‏‏‏‏ צרפתית: matière‏‏‏‏ קטלאנית: matèria‏‏‏‏ רוסית: вещество‏, материя‏‏‏‏‏

• אנגלית: clay‏‏‏‏‏ (2), pile‏‏‏‏‏ (3)
• ערבית: طين‏‏‏‏ (2)
• רוסית: глина‏‏‏‏‏‏ (2), куча‏‏‏‏‏‏ (3), строгость‏‏‏‏‏‏ (5), материал‏‏‏‏‏‏‏‏ (6)

סימוכין

השורש חמר
נטיות הפעלים ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חֵמָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמר
הגייה*	khemar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ר
דרך תצורה	משקל קֵטָל
נטיות

1. עיסה פלסטית המשמשת בבנין ומתקשה כשהיא מתיבשת במגע עם האויר.

   • ”וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר“ (בראשית יא, פסוק ג)
   • ”וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר“ (בראשית יד, פסוק י)
   • ”וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת“ (שמות ב, פסוק ג)

גיזרון

• המילה מופיעה שלש פעמים במקרא, בפסוקים לעיל. ברור למה הוא משמש אך לא ברור מה טיבו. יתכן שמדובר בקבוצה של חומרים שיש להם שימוש דומה. בתרגומים מתורגם לעתים "אספלט" אבל לפי הדוגמאות להלן חמר אינו זפת וגם אינו החומר המשמש ליצור חרס. (אולי חומר שיש בו תכולת תרכובות סידן, לפי עמק השׂידים להלן).

מילים נרדפות

• זפת

השורש חמר
נטיות הפעלים ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חֶמֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמר
הגייה*	khemer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	כ׳ חַמְרוֹ

1. לשון המקרא יין.

   • ”חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם-חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם-עֵנָב תִּשְׁתֶּה-חָמֶר.“ (דברים לב, פסוק יד)
   • ”כִּי כוֹס בְּיַד יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ-שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי-אָרֶץ.“ (תהלים עה, פסוק ט)

גיזרון

המילה משותפת למספר שפות שמיות, כמו חֲמַר ו־ܚܡܪܐ (חַמְרָא) בארמית, خَمْر (חַ'מְר) בערבית.

תרגום

• אנגלית: wine‏‏‏‏‏
• ערבית: خمر‏‏‏‏

השורש חמר
נטיות הפעלים ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חַמָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמר
הגייה*	khamar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ר, שלמים
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ חַמָּרִים

1. מי שעיסוקו נהיגה בחמור.

   • ”הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר; אָמַר אֶחָד: שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵרִי יָשָׁן, שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתֻקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתֻקָּן – אֵינָן נֶאֱמָנִין.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ד, משנה ז)
   • ”לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר, גַּמָּל, סַפָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי – שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת לִסְטִים.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה יד)
   • ”שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר לְהָבִיא פִרְיָפָרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת [...]“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ו, משנה א)

גיזרון

• לשון חז"ל.

ראו גם

חמור

השורש חמר
נטיות הפעלים ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חָמַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חמר
שורש וגזרה	ח־מ־ר, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. מרח בחֵמָר, טִיַּח.

   • ”וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת“ (שמות ב, פסוק ג)

2. תסס

   • ”יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ-הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה.“ (תהלים מו, פסוק ד)
   • "חמרה, חמרה המערבולת, / יצא הנח"ל לשדות." (הורה היאחזות, מאת יחיאל מוהר)

גיזרון

בשני המובנים מופיע במקרא. (2) מופיע פעמיים בספר תהלים. אולי קרוב לחמירא הארמי, מה שהותסס בשמרים.

ראו גם

• החמיר
• חמרמר

השורש חמר
נטיות הפעלים ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חִמֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חימר
שורש וגזרה	ח־מ־ר, שלמים
בניין	פִּעֵל

1. נהג בחמור.

   • ”והמחמר אחר בהמתו בשבת חייב חטאת“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף טו, עמוד א)

ראו גם

• החמיר

השורש חמר
נטיות הפעלים ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-