חמר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ ←חִמֵּר: בניין |
||
שורה 161: | שורה 161: | ||
|כתיב מלא=חימר |
|כתיב מלא=חימר |
||
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|מ|ר}}, שלמים |
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|מ|ר}}, שלמים |
||
|בניין= |
|בניין=פיעל |
||
|נטיות=}} |
|נטיות=}} |
||
# נהג ב[[חמור]]. |
# נהג ב[[חמור]]. |
גרסה מתאריך 13:20, 22 בדצמבר 2018
חֹמֶר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חומר |
הגייה* | khomer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־מ־ר, שלמים |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ חֳמָרִים; חֹמֶר־, ר׳ חָמְרֵי־ |
- מה שעצמים עשויים ממנו, המקנה להם מסה ואת תכונותיהם הכימיות והפיזיקליות.
- בטון הוא סוג של חומר לבנייה.
- הרהיטים עשויים מחומר איכותי.
- אדמה מסוג מסוים המשמשת בעיקר למלאכת הקדרות. בטעות מכנים אותה "חֵמָר".
- ערמה, צבר של בודדים.
- מידת נפח, עשר איפה או עשר בת.
- משהו כבד, בהשאלה: הכבדה, הקפדת יתר, חומרה.
- השופט גזר את דינו של הנאשם בכל חומר הדין.
- בהשאלה מן (1): אוסף נתונים ומידע.
- סיימתי ללמוד את כל החומר למבחן.
- לשון חז"ל קשר. פיתול נאה בחבל. צרור של תכשיט.
- "חמשה דברים היה רבן יוחנן בן זכיי אומרן כמן חומר" (תוספתא בבא קמא פ"ז)
גיזרון
- לפי (2), (3), (4) בלשון המקרא, (5) לשון חז"ל, (1) מלשון ימי הביניים, הרחבה של (2).
צירופים
- חומר גלם (1)
- חומר טהור (1)
- קל וחומר (5)
- חומר הדין (5)
- כחומר ביד היוצר (2)
מילים נרדפות
תרגום
מה שעצמים עשויים ממנו
- אנגלית: clay (2), pile (3)
- ערבית: طين (2)
- רוסית: глина (2), куча (3), строгость (5), материал (6)
סימוכין
השורש חמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חֵמָר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חמר |
הגייה* | khemar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־מ־ר |
דרך תצורה | משקל קֵטָל |
נטיות |
- עיסה פלסטית המשמשת בבנין ומתקשה כשהיא מתיבשת במגע עם האויר.
גיזרון
- המילה מופיעה שלש פעמים במקרא, בפסוקים לעיל. ברור למה הוא משמש אך לא ברור מה טיבו. יתכן שמדובר בקבוצה של חומרים שיש להם שימוש דומה. בתרגומים מתורגם לעתים "אספלט" אבל לפי הדוגמאות להלן חמר אינו זפת וגם אינו החומר המשמש ליצור חרס. (אולי חומר שיש בו תכולת תרכובות סידן, לפי עמק השׂידים להלן).
מילים נרדפות
השורש חמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חֶמֶר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חמר |
הגייה* | khemer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־מ־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | כ׳ חַמְרוֹ |
- לשון המקרא יין.
- ”חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם-חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם-עֵנָב תִּשְׁתֶּה-חָמֶר.“ (דברים לב, פסוק יד)
- ”כִּי כוֹס בְּיַד יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ-שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי-אָרֶץ.“ (תהלים עה, פסוק ט)
גיזרון
המילה משותפת למספר שפות שמיות, כמו חֲמַר ו־ܚܡܪܐ (חַמְרָא) בארמית, خَمْر (חַ'מְר) בערבית.
תרגום
השורש חמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חַמָּר
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חמר |
הגייה* | khamar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־מ־ר, שלמים |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ חַמָּרִים |
- מי שעיסוקו נהיגה בחמור.
- ”הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר; אָמַר אֶחָד: שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵרִי יָשָׁן, שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתֻקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתֻקָּן – אֵינָן נֶאֱמָנִין.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ד, משנה ז)
- ”לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר, גַּמָּל, סַפָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי – שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת לִסְטִים.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה יד)
- ”שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר לְהָבִיא פִרְיָפָרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת [...]“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ו, משנה א)
גיזרון
- לשון חז"ל.
ראו גם
השורש חמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חָמַר
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חמר |
שורש וגזרה | ח־מ־ר, שלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- מרח בחֵמָר, טִיַּח.
- תסס
- ”יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ-הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה.“ (תהלים מו, פסוק ד)
- "חמרה, חמרה המערבולת, / יצא הנח"ל לשדות." (הורה היאחזות , מאת יחיאל מוהר)
גיזרון
בשני המובנים מופיע במקרא. (2) מופיע פעמיים בספר תהלים. אולי קרוב לחמירא הארמי, מה שהותסס בשמרים.
ראו גם
השורש חמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חִמֵּר
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חימר |
שורש וגזרה | ח־מ־ר, שלמים |
בניין | פִּעֵל |
- נהג בחמור.
- ”והמחמר אחר בהמתו בשבת חייב חטאת“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף טו, עמוד א)
ראו גם
השורש חמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|