גלם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Iorsh (שיחה | תרומות)
שורה 107: שורה 107:
|כתיב מלא=גילם
|כתיב מלא=גילם
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ל|ם}}, גזרת השלמים.
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ל|ם}}, גזרת השלמים.
|בניין=פִּעֵל
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
|נטיות=}}
# מימש, עשה [[מציאות]].
# מימש, עשה [[מציאות]].

גרסה מתאריך 13:17, 22 בדצמבר 2018

גֹּלֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גולם
הגייה* golem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ל־ם
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ גְּלָמִים; גֹּלֶם־, ר׳ גָּלְמֵי־
גולם (5) של פרפר.
שחזור של הגולם (7) מפראג.
  1. גוש; במיוחד של מנת חומר המיועדת ליצר ממנה משהו.
  2. עובר לפני שהתפתחה צורת אבריו.
    • ”לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא [קרי: וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶם.“ (תהלים קלט, פסוקים טוטז)
    • ”ותני רבי יונתן אומר רואין שתי זרועותיו כמין שני חטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין גולם מצומתים ופיתוח ידים ורגלים אין לו אדיין ועליו הוא מפורש בקבלה: גלמי ראו עיניך“ (ירושלמי, מסכת נידהפרק ג, הלכה ג)
  3. (מיתולוגיה, יהדות) האדם שנוצר מעפר לפני שאלהים נפח בו רוח חיים.
    • ”מלמד שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע וזרק בו את הנשמה“ (בראשית רבה, פרשה יד, סימן ח)
    • ”אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף לח, עמוד ב)
  4. לשון חז"ל מוצר שלא הגיע לשלב העיבוד הסופי.
    • ”אַרְבָּעָה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כִּסּוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, וּתְלוֹי הַמַּגְרֵדוֹת, וְגָלְמֵי כְלֵי מַתָּכוֹת [...]“ (משנה, מסכת כליםפרק ג, משנה ו)
  5. אחד מגלגולי החרקים, שבין שלב הזחל לשלב הבוגר בעל הכנפיים.
    • הזחל בקע מהגולם והפך לפרפר יפהפה.
  6. כינוי לאדם כבד תנועה או כבד מחשבה.
    • אך תמיד כולם אומרים לי - גולם איש אתה" ("אני חדש בארץ", נתן אלתרמן).
  7. (מיתולוגיה, יהדות) גוש חומר בדמות אדם שהופחו בו חיים באמצעות לחשי קסמים.

גיזרון

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

פרשנים מפרשים

  • רש"י: "גלמי - זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם."
  • מצודת דוד: "גלמי - בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי."
  • מצודת ציון: "גלמי - ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו, ובדרז"ל גולמי - כלי עץ (חולין כה)."

צירופים

נגזרות

תרגום

  • אנגלית: lump‏‏‏‏‏ (1), pupa‏‏‏‏‏ (5), dummy‏‏‏‏‏ (6), golem‏‏‏‏‏ (7)

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גלמים
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גולם (7)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלם

גֶּלֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גלם
הגייה* gelem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ל־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות גֶּלֶם־
  1. חומר לא מעובד, חומר מוצא שממנו ייוצרו מוצרים מוגמרים.
    • חֵמר הוא חומר הגלם של כלי החרסינה.

צירופים

תרגום

ראו גם

גָּלַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גלם
שורש וגזרה ג־ל־ם, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עשה כגוש.
  2. עיצב, יצר גולם, בובה.
  3. בהשאלה: עיצב וגיבש רעיונות.
  4. עטף (בדרך־כלל בהשאלה).

גיזרון

 1. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה“ (מלכים ב׳ ב, פסוק ח). נוהגים לבארה לפי ההקשר.
 4. לפי גלימה.

פרשנים מפרשים

  • רש"י: "ויגלום – כרכהּ, כדי שתהא נוחה להכות בה, ולא כריכה ממש, אלא קולט ספרים אחרים לוקט, שקורין פייגד"ו בלע"ז."
  • מצודת דוד: "ויגלום – כרך אדרתו, שתהא נוחה להכות בה את המים."
  • מצודת ציון: "ויגלום - כרכו כאחת, וכן יחזקאל כז, פסוק כד "בגלומי תכלת", ופירושו בכריכת בגדי תכלת."

תרגום

  • אנגלית: lump‏‏‏‏‏ (1)


ראו גם

גִּלֵּם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גילם
שורש וגזרה ג־ל־ם, גזרת השלמים.
בניין פִּעֵל
  1. מימש, עשה מציאות.
  2. שיחק דמות בהצגה, בסרט וכדומה.
    • השחקן גילם את דמותו של גיבור המחזה על־פי קביעותיו של הבמאי.
  3. כלל בעקיפין (דבר מופשט).
    • הגרף מגלם (בתוכו) מידע רב.
  4. ייצג או סימל בדמותו (רעיון או עמדה).
  5. כלכלה עשה חישוב של תשלום כולל מס לפי הסכום הנקי (נטו) שנקבע מראש.

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם