חי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iorsh (שיחה | תרומות)
שורה 3: שורה 3:
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חי
|כתיב מלא=חי
|הגייה=khay
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|י|ה}}, [[גזרת הכפולים]]+[[גזרת נל"י/ה]]
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|י|ה}}, [[גזרת הכפולים]]+[[גזרת נל"י/ה]]
|בניין=[[קל]]
|בניין=קל
}}
}}
# הָיָה בֵּן-הַחַיִּים, הִתְקַיֵּם וּבִצַּע פְּעֻלּוֹת חִיּוּנִיּוֹת לְצֹרֶך כָּךְ כְּגוֹן נְשִׁימָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וכיו"ב.
# הָיָה בֵּן-הַחַיִּים, הִתְקַיֵּם וּבִצַּע פְּעֻלּוֹת חִיּוּנִיּוֹת לְצֹרֶך כָּךְ כְּגוֹן נְשִׁימָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וכיו"ב.
שורה 60: שורה 59:


{{שורש|חיה}}
{{שורש|חיה}}

==חַי==
==חַי==
{{ניתוח דקדוקי|
{{ניתוח דקדוקי|

גרסה מתאריך 01:00, 16 בדצמבר 2018

ערך זה עוסק בפועל ובתואר. לערך העוסק בר"ת; ראו ח"י.

חַי (גם: חָיָה)

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חי
שורש וגזרה ח־י־י/ה, גזרת הכפולים+גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הָיָה בֵּן-הַחַיִּים, הִתְקַיֵּם וּבִצַּע פְּעֻלּוֹת חִיּוּנִיּוֹת לְצֹרֶך כָּךְ כְּגוֹן נְשִׁימָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וכיו"ב.
    • ”וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה...“ (בראשית ה, פסוק ה)
    • ”...לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה (יחזקאל יג, פסוק יט)
    • ”...וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה...“ (בראשית א, פסוק ל)
  2. לשון המקרא קָם לִתְחִיָּה.
  3. לשון המקרא הִבְרִיא, שָׁב לְאֵיתָנוֹ.
  4. הִתְקַיֵּם מִן-, נִזּוֹן וְכִלְכֵּל עַצְמוֹ.
    • אפיקורוס , פילוסוף, חי ביוון בין השנים 343-273 לפני הספירה.
    • אתה חי על חשבוני.
    • אני חי בירושלים, בירת ישראל.

גיזרון

  • מילה מקראית. מקבילות דומות גם בערבית: حياة-חיים (קרי: חַיָאה), בארמית: חֲיָא- חי, ועוד.

צירופים

נגזרות

ניגודים

תרגום

ראו גם


השורש חיה

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

ח־י־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַי (זכר) או חָיָה (זכר) חַי יִחְיֶה חֱיֵה או חֲיֵה לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחֱיָה מַחֲיֶה יַחֲיֶה הַחֲיֵה לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל הָחֳיָה מָחֳיֶה יָחֳיֶה -אין- -אין-
פִּעֵל חִיָּה מְחַיֶּה יְחַיֶּה חַיֵּה לְחַיּוֹת
פֻּעַל חֻיָּה מְחֻיֶּה יְחֻיֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַיָּה מִתְחַיֶּה יִתְחַיֶּה הִתְחַיֵּה לְהִתְחַיּוֹת

הערות

  • בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
  • בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
  • בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.

חַי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חי
הגייה* khay
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־י־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ חַיָּה, ר׳ חַיִּים, נ״ר חַיּוֹת
  1. נושם, יש נשמה באפו, פעיל, חיוני.
    • ”וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי (בראשית מה, פסוק ג)
    • דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע/ ואין אות אם חיים הם או אם ירויים /נתן אלתרמן
  2. שקשור לבעלי חיים.
    • הצופה חובב את החי והצומח ומגן עליהם / 10 דיברות הצופה:
    • כל החיים הם רב-תאיים, ניידים, המפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן ומפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכת מזון מהסביבה.
  3. בהשאלה: כמות שהוא.
    • רצח קנדי - היה בין האירועים הבולטים ביותר באמצע המאה העשרים ששודר בשידור חי.
    • השחיתות במפלגת ש"ס היא דוגמה חיה לכך שהחרדים אינם טלית שכולה תכלת.
    • לצורך צילום סצנה, טוענים את הרובים בכדורי סרק, ולא משתמשים באש חיה.

גיזרון

  • מילה מקראית.

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

  • אנגלית: alive‏, living‏‏‏‏(1)
  • אנגלית: animal‏‏‏‏(2)
  • אנגלית: live‏‏‏‏(3)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חי


השורש חיה

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

ח־י־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַי (זכר) או חָיָה (זכר) חַי יִחְיֶה חֱיֵה או חֲיֵה לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחֱיָה מַחֲיֶה יַחֲיֶה הַחֲיֵה לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל הָחֳיָה מָחֳיֶה יָחֳיֶה -אין- -אין-
פִּעֵל חִיָּה מְחַיֶּה יְחַיֶּה חַיֵּה לְחַיּוֹת
פֻּעַל חֻיָּה מְחֻיֶּה יְחֻיֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַיָּה מִתְחַיֶּה יִתְחַיֶּה הִתְחַיֵּה לְהִתְחַיּוֹת

הערות

  • בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
  • בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
  • בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.