נין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: ניקוי קישורי בינוויקי ישנים
שורה 9: שורה 9:
|נטיות=נ' נִינָה; ר' נִינִים, נ"ר נִינוֹת
|נטיות=נ' נִינָה; ר' נִינִים, נ"ר נִינוֹת
}}
}}
# {{מקרא}} [[בן#בֶּן|בן]]
# בנו של הנכד או של הנכדה.
#:*לחברי נולד היום '''נין'''.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, '''וּלְנִינִי''' וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ|בראשית|כא|כג}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, '''וּלְנִינִי''' וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ|בראשית|כא|כג}}
#:*{{צט/בבלי|וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו '''נין''' ונכד|קידושין|לט|א}}
#:*{{צט/בבלי|וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו '''נין''' ונכד|קידושין|לט|א}}
# בנו של הנכד או של הנכדה.
#:*לחברי נולד היום '''נין'''.
# {{מקרא}}, {{משוערת}} שַׂר, מושל.
# {{מקרא}}, {{משוערת}} שַׂר, מושל.
#:* {{צט/תנ"ך|אָמְרוּ בְלִבָּם '''נִינָם''' יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ|תהלים|עד|ח}}
#:* {{צט/תנ"ך|אָמְרוּ בְלִבָּם '''נִינָם''' יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ|תהלים|עד|ח}}
===גיזרון===
כל המפרשים נין הוא בן, וכמו שנראה מלשון המקרא. בעברית החדשה נין הפך לבן הנכד. רש"י (ישעיה י"ד כב,תהלים ע"ב משלי כט) כותב כי הבן הוא ה[[מושל]] בנכסי האב ולכן נקרא נין (2).


===מילים נרדפות===
===מילים נרדפות===

גרסה מתאריך 00:38, 26 בנובמבר 2018

נִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נין
הגייה* nin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־י־ן
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות נ׳ נִינָה; ר׳ נִינִים, נ"ר נִינוֹת
  1. לשון המקרא בן
    • ”וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ“ (בראשית כא, פסוק כג)
    • ”וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו נין ונכד“ (בבלי, מסכת קידושיןדף לט, עמוד א)
  2. בנו של הנכד או של הנכדה.
    • לחברי נולד היום נין.
  3. לשון המקרא, (משמעות משוערת) שַׂר, מושל.
    • ”אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ“ (תהלים עד, פסוק ח)

גיזרון

כל המפרשים נין הוא בן, וכמו שנראה מלשון המקרא. בעברית החדשה נין הפך לבן הנכד. רש"י (ישעיה י"ד כב,תהלים ע"ב משלי כט) כותב כי הבן הוא המושל בנכסי האב ולכן נקרא נין (2).

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

מידע נוסף

  • המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, בשלוש הפעמים לפני המילה נכד: ”לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא, פסוק כג), ”לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ“ (איוב יח, פסוק יט), ”וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד“ (ישעיהו יד, פסוק כב). לפי הפירוש המקובל "נין" במקרא פירושו "בן". ויש מפרשים שהוא מילה נרדפת ל"נכד", או "צאצא" כל שהוא. המשמעות (1) מקורה איפוא בלשון המדוברת, ולא במקרא.[1]
  • המילה במשמעות (2) היא במשמעות משוערת, ומופיעה במקרא רק בפסוק לעיל בתהלים ע"ד, ח. רש"י שם מפרש: "נינם - מושליהם", ומקשר את המילה לפועל ינון בפסוקים ”יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ ינין [יִנּוֹן] שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ“ (תהלים עב, פסוק יז), ”מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן (משלי כט, פסוק כא).
בפרושו על הפסוק במשלי מעיר רש"י על הקשר בין משמעות (2) ומשמעות (1): "...שהנין קם תחת אביו לשלוט בנכסיו".

ראו גם

הערות שוליים

  למשל, יצחק הירשברג כתב בעיתון "קול העם" מתאריך 8/9/47 בטור "שבושי לשון" (עמ' 2) כי המשמעות "בן הנכד" למילה "נין" היא שגויה. לדבריו:

"לאמיתו של דבר 'נין' הוא בן. מקורו הוא השורש 'נון', שמובנו: צמוח, גדול, התרבה [...] לפי זה יובן השם הארמי 'נון' - דג, כקרוב לשורש הזה, כי גם במקרא מופיע הפועל 'וידגו' במובן ויתרבו".