יובל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 49: שורה 49:
|חלק דיבר=שם־עצם
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|ב|ל}}, [[גזרת נפ"י/ו]]
|שורש={{שרש3|י|ב|ל|גזרה=נפ"יו}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=ר' יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר' יוֹבְלֵי־
|נטיות=ר' יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר' יוֹבְלֵי־
שורה 87: שורה 87:
|חלק דיבר=שם־עצם
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|ב|ל}}, [[גזרת נפ"י/ו]]
|שורש={{שרש3|י|ב|ל|גזרה=נפ"יו}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=ר' יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר' יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־
|נטיות=ר' יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר' יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־
}}
}}
# {{משלב|יהדות}} השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי [[שמטה|שמיטה]] (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כב[[שנת שמטה|שנת שמיטה]], וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: '''שנת היובל'''.
# {{משלב|יהדות}} ה[[שנה]] ה[[חמישים]], שבאה לאחר שבעה מחזורי [[שמטה|שמיטה]] (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כב[[שנת שמטה|שנת שמיטה]], וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: '''שנת היובל'''.
#:* {{צט/תנ"ך|וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ '''יוֹבֵל''' הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ|ויקרא|כה|י}}
#:* {{צט/תנ"ך|וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ '''יוֹבֵל''' הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ|ויקרא|כה|י}}
# תקופה של חמישים שנה.
# תקופה של חמישים שנה.
#:*{{צטבי|עתים נשתנו, זמנים נתחלפו, '''יובל''' אחרי '''יובל''' עבר; ערים נחרשו והיו לשׂדות; נכרתו יערות ונבנו מושבות|perets/matanot.html|שלוש מתנות|י"ל פרץ}}
#:*{{צטבי|עתים נשתנו, זמנים נתחלפו, '''יובל''' אחרי '''יובל''' עבר; ערים נחרשו והיו לשׂדות; נכרתו יערות ונבנו מושבות|perets/matanot.html|שלוש מתנות|י"ל פרץ}}
#:*{{צטבי|בקנה־המדה ההיסטורי של הזמן אין תקופת מאה שנה ויותר נחשבה לארוכה מאד, אבל בקנה־מדה של זמן חיי האדם הקצר גם '''יובל'''־שנים אחד הוא זמן ארוך מנשוא|bershadsky/neged_hazerem.html|נגד הזרם|ישעיהו ברשדסקי}}
#:*{{צטבי|בקנה־המדה ההיסטורי של הזמן אין תקופת מאה שנה ויותר נחשבה לארוכה מאד, אבל בקנה־מדה של זמן חיי האדם הקצר גם '''יובל'''־שנים אחד הוא זמן ארוך מנשוא|bershadsky/neged_hazerem.html|נגד הזרם|ישעיהו ברשדסקי}}
# {{בהשאלה|1}} מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').
# {{בהשאלה|1}} [[מועד]] [[חגיגי]] ל[[ציון]] חלוף [[תקופה]] של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').
#:*{{צטבי|'''יובלים''' רבים היו לעם היובלים: '''יובל''' שנת החמשים, '''יובל''' שנת הארבעים, '''יובל''' שנת העשרים וחמש וגם '''יובל''' שנת החמש|yogli/013.html|עם היובלים|בוקי בן־יגלי}}
#:*{{צטבי|'''יובלים''' רבים היו לעם היובלים: '''יובל''' שנת החמשים, '''יובל''' שנת הארבעים, '''יובל''' שנת העשרים וחמש וגם '''יובל''' שנת החמש|yogli/013.html|עם היובלים|בוקי בן־יגלי}}
#:*{{צטבי|לפני שנים אחדות, כשחגגה את '''יובל''' שנת הארבעים שלה למיום שהחלה לכתוב...|frischmann/eliza2.html|אליזה אורז'שקובה|דוד פרישמן}}
#:*{{צטבי|לפני שנים אחדות, כשחגגה את '''יובל''' שנת הארבעים שלה למיום שהחלה לכתוב...|frischmann/eliza2.html|אליזה אורז'שקובה|דוד פרישמן}}

גרסה מתאריך 15:46, 17 בנובמבר 2018

יוּבַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yuval
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־ל
דרך תצורה
נטיות ר׳ יוּבַלִּים; יוּבַל־, ר׳ יוּבַלֵּי־
  1. נחל או נהר הנשפך לנחל או נהר אחרים.
    • ”בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו“ (ירמיהו יז, פסוקים זח)
    • "במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם יובל מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד" ("שירת הזמיר", בוקי בן־יגלי)
    • נחל מירון הוא יובל של נחל עמוד.
  2. שם פרטי לזכר
    • ”וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב“ (בראשית ד, פסוק כא)

גיזרון

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השווה ערבית: وَابِل (וָאבִּל) – "גשם כבד", ארמית: "אֲבוּל". המילה קרובה אל המילים אובל ויבל.

מילים נרדפות

תרגום

מידע נוסף

  • המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • יוּבַל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בנובמבר 2018


השורש יבל

השורש י־ב־ל הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

י־ב־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הוֹבִיל מוֹבִיל יוֹבִיל הוֹבֵל לְהוֹבִיל
הֻפְעַל הוּבַל מוּבָל יוּבַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִבֵּל מְיַבֵּל יְיַבֵּל יַבֵּל לְיַבֵּל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

יוֹבֵל א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־לגזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־
יובל לצד טלאיו
שופר מקרן איל
  1. לשון המקרא איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים.
    • ”כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: לֹא־תִגַּע בּוֹ יָד כִּי־סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ־יָרֹה יִיָּרֶה...בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר“ (שמות יט, פסוקים יביג)
  2. לשון המקרא שופר שהוכן מקרן איל.
    • ”וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׂאוּ אֶת־אֲרוֹן הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן ה'“ (יהושע ו, פסוק ו)

גיזרון

  • מן: מוביל - האיל ההולך בראש העדר.

מילים נרדפות

תרגום

  • אנגלית: ram‏‏‏‏ (1)
  • ערבית: كبش‏‏‏‏ (1)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כבש
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שופר
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: כבש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שופר

יוֹבֵל ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־לגזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־
  1. [יהדות] השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי שמיטה (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כבשנת שמיטה, וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: שנת היובל.
    • ”וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ“ (ויקרא כה, פסוק י)
  2. תקופה של חמישים שנה.
  3. בהשאלה מן (1): מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').

גיזרון

  • (עממי) מן יובל א (איל), על שם השופר שבתקיעתו מכריזים על פתיחתה של שנת היובל בצאת יום הכיפורים של השנה ה-50.[1]
  • (עממי) מן שילוח, על שם מצוות שילוח העבדים לחופשי.[2]

צירופים

תרגום

מידע נוסף

  • הירונימוס, מתרגם המקרא ללטינית, תרגם את המילה יובל ל-iobeleus (או: jubilæus), על ידי הוספת סיומת לטינית אופיינית לשורש העברי.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שנת היובל
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:יובל בימינו

סימוכין

  1. ישעיהו ליבוביץ', שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע (פרשת "בהר סיני"), דפוס "חמד", תשס״ו
  1.   רש"י על ויקרא כה י.
  2.   אבן עזרא על ויקרא כה י