יובל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 176.13.236.158 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ariel1024 |
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
}} |
}} |
||
#[[נחל]] או [[נהר]] הנשפך לנחל או נהר אחרים. |
#[[נחל]] או [[נהר]] הנשפך לנחל או נהר אחרים. |
||
#:*{{צט/תנ"ך|בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם וְעַל-'''יוּבַל''' יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו| ירמיהו|יז|ז|ח}} |
|||
#:* "במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם '''יובל''' מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד" ([http://www.benyehuda.org/yogli/009.html "שירת הזמיר",] [[w:בוקי בן־יגלי|בוקי בן־יגלי]]) |
#:* "במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם '''יובל''' מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד" ([http://www.benyehuda.org/yogli/009.html "שירת הזמיר",] [[w:בוקי בן־יגלי|בוקי בן־יגלי]]) |
||
#:* נחל מירון הוא '''יובל''' של נחל עמוד. |
#:* נחל מירון הוא '''יובל''' של נחל עמוד. |
||
שורה 16: | שורה 17: | ||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* המילה |
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השווה ערבית: {{ערבית|وَابِل|וָאבִּל}} – "[[גשם]] כבד", ארמית: "אֲבוּל". המילה קרובה אל המילים [[אובל]] ו[[יבל]]. |
||
===מילים נרדפות=== |
===מילים נרדפות=== |
||
שורה 22: | שורה 23: | ||
*[[יבל]] |
*[[יבל]] |
||
*[[פלג]] |
*[[פלג]] |
||
===תרגום=== |
|||
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tributary}} |
|||
===מידע נוסף=== |
===מידע נוסף=== |
||
שורה 30: | שורה 34: | ||
* [[נהר]] |
* [[נהר]] |
||
* [[מים]] |
* [[מים]] |
||
===קישורים חיצוניים=== |
|||
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|יוּבַל|2018/11/08}} |
|||
{{שורש|יבל}} |
{{שורש|יבל}} |
||
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]][[קטגוריה:מים]][[קטגוריה:שמות]] |
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] |
||
[[קטגוריה:מים]] |
|||
[[קטגוריה:שמות]] |
|||
==יוֹבֵל {{משני|א}}== |
==יוֹבֵל {{משני|א}}== |
||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
שורה 47: | שורה 56: | ||
[[תמונה:Liten_askenasisk_sjofar_5380.jpg|left|thumb|184px|שופר מקרן איל]] |
[[תמונה:Liten_askenasisk_sjofar_5380.jpg|left|thumb|184px|שופר מקרן איל]] |
||
# {{מקרא}} איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים. |
# {{מקרא}} איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים. |
||
#:* {{צט/תנ"ך|כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: לֹא־תִגַּע בּוֹ יָד כִּי־סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ־יָרֹה יִיָּרֶה...בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר|שמות|יט|יב|יג}} |
#:* {{צט/תנ"ך|כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: לֹא־תִגַּע בּוֹ יָד כִּי־סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ־יָרֹה יִיָּרֶה...בִּמְשֹׁךְ '''הַיֹּבֵל''' הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר|שמות|יט|יב|יג}} |
||
# {{מקרא}} [[שופר]] שהוכן מקרן איל. |
# {{מקרא}} [[שופר]] שהוכן מקרן איל. |
||
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׂאוּ אֶת־אֲרוֹן הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן ה'|יהושע|ו|ו}} |
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׂאוּ אֶת־אֲרוֹן הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת '''יוֹבְלִים''' לִפְנֵי אֲרוֹן ה'|יהושע|ו|ו}} |
||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
שורה 83: | שורה 92: | ||
}} |
}} |
||
# {{משלב|יהדות}} השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי [[שמטה|שמיטה]] (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כב[[שנת שמטה|שנת שמיטה]], וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: '''שנת היובל'''. |
# {{משלב|יהדות}} השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי [[שמטה|שמיטה]] (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כב[[שנת שמטה|שנת שמיטה]], וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: '''שנת היובל'''. |
||
#:* {{צט/תנ"ך|וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ|ויקרא|כה|י}} |
#:* {{צט/תנ"ך|וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ '''יוֹבֵל''' הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ|ויקרא|כה|י}} |
||
# תקופה של חמישים שנה. |
# תקופה של חמישים שנה. |
||
#:* |
#:*{{צטבי|עתים נשתנו, זמנים נתחלפו, '''יובל''' אחרי '''יובל''' עבר; ערים נחרשו והיו לשׂדות; נכרתו יערות ונבנו מושבות|perets/matanot.html|שלוש מתנות|י"ל פרץ}} |
||
#:* |
#:*{{צטבי|בקנה־המדה ההיסטורי של הזמן אין תקופת מאה שנה ויותר נחשבה לארוכה מאד, אבל בקנה־מדה של זמן חיי האדם הקצר גם '''יובל'''־שנים אחד הוא זמן ארוך מנשוא|bershadsky/neged_hazerem.html|נגד הזרם|ישעיהו ברשדסקי}} |
||
# {{בהשאלה|1}} מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו'). |
# {{בהשאלה|1}} מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו'). |
||
#:* |
#:*{{צטבי|'''יובלים''' רבים היו לעם היובלים: '''יובל''' שנת החמשים, '''יובל''' שנת הארבעים, '''יובל''' שנת העשרים וחמש וגם '''יובל''' שנת החמש|yogli/013.html|עם היובלים|בוקי בן־יגלי}} |
||
#:* |
#:*{{צטבי|לפני שנים אחדות, כשחגגה את '''יובל''' שנת הארבעים שלה למיום שהחלה לכתוב...|frischmann/eliza2.html|אליזה אורז'שקובה|דוד פרישמן}} |
||
#:* |
#:*{{צטבי|בעין־חרוד חגגו את '''יובל'''־העשור ליסוד הישוב. יותר מאלף איש מכל חלקי הארץ נתכנסו שם, בחדר־האוכל בקומי|arlosoroff/jj_aug1931.html|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}} |
||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
שורה 117: | שורה 126: | ||
# {{הערה|אבן עזרא}} [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=25&mefaresh=ezra אבן עזרא על ויקרא כה י] |
# {{הערה|אבן עזרא}} [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=25&mefaresh=ezra אבן עזרא על ויקרא כה י] |
||
[[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]][[קטגוריה:חגים ומועדים]][[קטגוריה:יחידות זמן]][[קטגוריה:גילים]] |
גרסה מתאריך 15:41, 17 בנובמבר 2018
יוּבַל
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יובל |
הגייה* | yuval |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ב־ל |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ יוּבַלִּים; יוּבַל־, ר׳ יוּבַלֵּי־ |
- נחל או נהר הנשפך לנחל או נהר אחרים.
- ”בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו“ (ירמיהו יז, פסוקים ז – ח)
- "במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם יובל מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד" ("שירת הזמיר", בוקי בן־יגלי)
- נחל מירון הוא יובל של נחל עמוד.
- שם פרטי לזכר
גיזרון
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השווה ערבית: وَابِل (וָאבִּל) – "גשם כבד", ארמית: "אֲבוּל". המילה קרובה אל המילים אובל ויבל.
מילים נרדפות
תרגום
- אנגלית: tributary
מידע נוסף
- המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יוּבַל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בנובמבר 2018
השורש יבל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
יוֹבֵל א
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יובל |
הגייה* | yovel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ב־ל, גזרת נפ"י/ו |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ |
- לשון המקרא איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים.
- לשון המקרא שופר שהוכן מקרן איל.
גיזרון
- מן: מוביל - האיל ההולך בראש העדר.
מילים נרדפות
תרגום
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: כבש |
ערך בוויקיפדיה: שופר |
טקסונומיה בוויקימינים: כבש |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבש |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שופר |
יוֹבֵל ב
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יובל |
הגייה* | yovel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ב־ל, גזרת נפ"י/ו |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־ |
- [יהדות] השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי שמיטה (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כבשנת שמיטה, וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: שנת היובל.
- תקופה של חמישים שנה.
- ”עתים נשתנו, זמנים נתחלפו, יובל אחרי יובל עבר; ערים נחרשו והיו לשׂדות; נכרתו יערות ונבנו מושבות“ (שלוש מתנות, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”בקנה־המדה ההיסטורי של הזמן אין תקופת מאה שנה ויותר נחשבה לארוכה מאד, אבל בקנה־מדה של זמן חיי האדם הקצר גם יובל־שנים אחד הוא זמן ארוך מנשוא“ (נגד הזרם, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה מן (1): מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').
- ”יובלים רבים היו לעם היובלים: יובל שנת החמשים, יובל שנת הארבעים, יובל שנת העשרים וחמש וגם יובל שנת החמש“ (עם היובלים, מאת בוקי בן־יגלי, בפרויקט בן יהודה)
- ”לפני שנים אחדות, כשחגגה את יובל שנת הארבעים שלה למיום שהחלה לכתוב...“ (אליזה אורז'שקובה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”בעין־חרוד חגגו את יובל־העשור ליסוד הישוב. יותר מאלף איש מכל חלקי הארץ נתכנסו שם, בחדר־האוכל בקומי“ (יומן ירושלים, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
- (עממי) מן יובל א (איל), על שם השופר שבתקיעתו מכריזים על פתיחתה של שנת היובל בצאת יום הכיפורים של השנה ה-50.[1]
- (עממי) מן שילוח, על שם מצוות שילוח העבדים לחופשי.[2]
צירופים
תרגום
- אנגלית: jubilee
מידע נוסף
- הירונימוס, מתרגם המקרא ללטינית, תרגם את המילה יובל ל-iobeleus (או: jubilæus), על ידי הוספת סיומת לטינית אופיינית לשורש העברי.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: שנת היובל |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:יובל בימינו |
סימוכין
- ↑ ישעיהו ליבוביץ', שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע (פרשת "בהר סיני"), דפוס "חמד", תשס״ו