נגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mintz l (שיחה | תרומות)
מ ←‏נֹגַהּ: מובאות
תגית: עריכת קוד מקור 2017
Mintz l (שיחה | תרומות)
מ ←‏נֹגַהּ: מבואות
תגית: עריכת קוד מקור 2017
שורה 12: שורה 12:
# {{רובד|לשון המקרא}} אור קורן, זיו.{{סמ|מצודות דוד נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של הארה, זהירה וזריחה: {{צט|'''ולנוגה''' - ענין זהירה וזריחה|קטע:מצודות על ישעיהו ס יט}}; {{צט|'''נוגה''' - ענין הארה, כמו תהלים יח: 'מנוגה נגדו'.|קטע:מצודות על משלי ד יח}}}}
# {{רובד|לשון המקרא}} אור קורן, זיו.{{סמ|מצודות דוד נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של הארה, זהירה וזריחה: {{צט|'''ולנוגה''' - ענין זהירה וזריחה|קטע:מצודות על ישעיהו ס יט}}; {{צט|'''נוגה''' - ענין הארה, כמו תהלים יח: 'מנוגה נגדו'.|קטע:מצודות על משלי ד יח}}}}
#:* {{צט/תנ"ך|מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין '''נֹגַהּ''' לוֹ|ישעיהו|נ|י}}
#:* {{צט/תנ"ך|מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין '''נֹגַהּ''' לוֹ|ישעיהו|נ|י}}
#:* {{צט/תנ"ך|וְ'''נֹגַהּ''' כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.|חבקוק|ג|ד}}
#:* {{צט/תנ"ך|שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.|חבקוק|ג|יא}}
#:* {{הדגשה|"לְ'''נֹגַהּ''' רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..."|(מתוך: [[w:חלום ליל קיץ|"חלום ליל קיץ"]])}}
#:* {{הדגשה|"לְ'''נֹגַהּ''' רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..."|(מתוך: [[w:חלום ליל קיץ|"חלום ליל קיץ"]])}}
# {{רובד|לשון המקרא}} אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.{{סמ|המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של אור עקיף: {{צט|'''ולנגה הירח לא יאיר'''. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל|מלבי"ם על ישעיהו ס יט}}; {{צט|[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]|מלבי"ם על משלי ד יח}}}}
# {{רובד|לשון המקרא}} אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.{{סמ|המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של אור עקיף: {{צט|'''ולנגה הירח לא יאיר'''. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל|מלבי"ם על ישעיהו ס יט}}; {{צט|[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]|מלבי"ם על משלי ד יח}}}}

גרסה מתאריך 06:28, 20 בפברואר 2018

נֹגַהּ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נוגה
הגייה* noga
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ג־ה א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ נְגָהִים גם נְגֹהוֹת; נֹגַהּ־, ר׳ נָגְהֵי־ או נְגוֹהוֹת־; כ׳ נָגְהוֹ
נגה
סימן
כוכבי לכת

כוכב חמה | נגה | כדור הארץ | מאדים | צדק | שבתאי | אורון | רהב

גופים : שונות

שמש | קרס | פלוטו | האומיה | מאקה-מאקה | אריס

סוגי גופים

כוכב | כוכב לכת | כוכב לכת ננסי | מטאורואיד | אסטרואיד | ירח | קנטאור | שביט | חגורת אסטרואידים | ענק גזי

  1. לשון המקרא אור קורן, זיו.[סמ׳ 1]
    • ”מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ“ (ישעיהו נ, פסוק י)
    • ”וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.“ (חבקוק ג, פסוק ד)
    • ”שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.“ (חבקוק ג, פסוק יא)
    • "לְנֹגַהּ רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..." (מתוך: "חלום ליל קיץ")
  2. לשון המקרא אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.[סמ׳ 2]
    • ”כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ.“ (ישעיהו יג, פסוק י)
    • ”לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.“ (ישעיהו ס, פסוק יט)
    • ”לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.“ (יואל ב, פסוק י)
    • ”וַיָּרָם כְּבוֹד יְהוָה מֵעַל הַכְּרוּב עַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת הֶעָנָן וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד יְהוָה.“ (יחזקאל י, פסוק ד)
  3. לשון המקרא בהשאלה מן (2): אור המגיע מן השמש בתחילת הזריחה, לפני שהשמש עצמה נראית לעין.
    • ”וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.“ (משלי ד, פסוק יח)
  4. לשון חז"ל (אסטרונומיה) כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו.
    • "אפרודיטי שם הכוכב הנקרא נוגה וכן כתוב שם נוגה הנקרא בערבי א"ל זהר"א בספרי הצלמים הנקראים בארבי טלאסי' אפרודיטי והיה באותו המרחץ צורת נוגה" (רמב"ם על עבודה זרה ג)
    • "כי כל מי שיעבוד לכוכב שבתי בעבודת כוכב נוגה. או יתפלל לכוכב צדק. בתפלת מאדים. אינו חייב מיתה." (תוספות יום טוב על עבודה זרה א)
    • "כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן" (מחזור ליום כיפור/ספרד/מוסף)
    • עד כה לא נמצאו כל ממצאים שיצביעו על קיומם של חיים בכוכב הלכת נגה בהווה או בעבר.
  5. לשון המקרא שם פרטי לזכר.
  6. עברית חדשה שם פרטי לנקבה.[סמ׳ 3]

גיזרון

  • השוו לאכדית: nagû (זוהר, ברק; קרן-אור, אלומה); לארמית: ܢܓܰܗ (ngah); לגעז: ነግሀ፡‏ (nagha). [סמ׳ 4]
  • כוכב הלכת נגה נקרא בשמו משום שהוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הניתן לצפייה מכדור הארץ. השוו לארמית: נֹוגְהָא; לערבית: أَلزُّهَرَة (אַלזֻّהַרַה), מהשורש زهر (ז־ה־ר) המקביל לשרש העברי ז־ה־ר א.

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

זיו:

כוכב לכת:

  • אנגלית: Venus‏‏‏‏
  • ערבית: الزهرة‏‏‏‏ (הגייה: אַ־זֻّהַרַה)
  • יפנית: 水星‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נוגה (כוכב לכת)
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור - נגה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוגה (כוכב לכת)
  • סיווג קונקורדנציוני: S 5051TWOT 1290aGK 5586

סימוכין

  1. מצודות דוד נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של הארה, זהירה וזריחה: "ולנוגה - ענין זהירה וזריחה" (קטע:מצודות על ישעיהו ס יט); "נוגה - ענין הארה, כמו תהלים יח: 'מנוגה נגדו'." (קטע:מצודות על משלי ד יח)
  2. המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של אור עקיף: "ולנגה הירח לא יאיר. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל" (מלבי"ם על ישעיהו ס יט); "[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]" (מלבי"ם על משלי ד יח)
  3. "עברית לכל מועד > חנוכה > נוגה". ‏האקדמיה ללשון העברית‏, 08/11/2010, תאריך גישה: 20 בפברואר 2018.
  4. "נגה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs

נָגַהּ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נגה
שורש וגזרה נ־ג־ה א
בניין פעל קל
  1. האיר, הבהיר; גרם לעצם אחר להיות מואר.
    • ”כִּי אַתָּה נֵירִי יְהוָה וַיהוָה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כט)
    • ”הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם.“ (ישעיהו ט, פסוק ט)
    • ”כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ.“ (ישעיהו יג, פסוק י)
    • ”גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.“ (איוב יח, פסוק ה)
    • ”וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.“ (איוב כב, פסוק כח)

גיזרון

קישורים חיצוניים

  • סיווג קונקורדנציוני: S 5050TWOT 1290GK 5585

נָגַהּ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נגה
שורש וגזרה ה־ג־י/ה
בניין פעל קל
  1. סימן או תיקן שגיאות בטקסט כתוב לפני פרסומו; ביצע הגהה.