נגה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←נֹגַהּ: מובאות תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
מ ←נֹגַהּ: מבואות תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
# {{רובד|לשון המקרא}} אור קורן, זיו.{{סמ|מצודות דוד נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של הארה, זהירה וזריחה: {{צט|'''ולנוגה''' - ענין זהירה וזריחה|קטע:מצודות על ישעיהו ס יט}}; {{צט|'''נוגה''' - ענין הארה, כמו תהלים יח: 'מנוגה נגדו'.|קטע:מצודות על משלי ד יח}}}} |
# {{רובד|לשון המקרא}} אור קורן, זיו.{{סמ|מצודות דוד נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של הארה, זהירה וזריחה: {{צט|'''ולנוגה''' - ענין זהירה וזריחה|קטע:מצודות על ישעיהו ס יט}}; {{צט|'''נוגה''' - ענין הארה, כמו תהלים יח: 'מנוגה נגדו'.|קטע:מצודות על משלי ד יח}}}} |
||
#:* {{צט/תנ"ך|מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין '''נֹגַהּ''' לוֹ|ישעיהו|נ|י}} |
#:* {{צט/תנ"ך|מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין '''נֹגַהּ''' לוֹ|ישעיהו|נ|י}} |
||
#:* {{צט/תנ"ך|וְ'''נֹגַהּ''' כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.|חבקוק|ג|ד}} |
|||
#:* {{צט/תנ"ך|שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.|חבקוק|ג|יא}} |
|||
#:* {{הדגשה|"לְ'''נֹגַהּ''' רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..."|(מתוך: [[w:חלום ליל קיץ|"חלום ליל קיץ"]])}} |
#:* {{הדגשה|"לְ'''נֹגַהּ''' רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..."|(מתוך: [[w:חלום ליל קיץ|"חלום ליל קיץ"]])}} |
||
# {{רובד|לשון המקרא}} אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.{{סמ|המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של אור עקיף: {{צט|'''ולנגה הירח לא יאיר'''. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל|מלבי"ם על ישעיהו ס יט}}; {{צט|[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]|מלבי"ם על משלי ד יח}}}} |
# {{רובד|לשון המקרא}} אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.{{סמ|המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של אור עקיף: {{צט|'''ולנגה הירח לא יאיר'''. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל|מלבי"ם על ישעיהו ס יט}}; {{צט|[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]|מלבי"ם על משלי ד יח}}}} |
גרסה מתאריך 06:28, 20 בפברואר 2018
נֹגַהּ
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נוגה |
הגייה* | noga |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ג־ה א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ נְגָהִים גם נְגֹהוֹת; נֹגַהּ־, ר׳ נָגְהֵי־ או נְגוֹהוֹת־; כ׳ נָגְהוֹ |
נגה | |
---|---|
סימן | ♀ |
כוכבי לכת | |
כוכב חמה | נגה | כדור הארץ | מאדים | צדק | שבתאי | אורון | רהב | |
גופים : שונות | |
סוגי גופים | |
כוכב | כוכב לכת | כוכב לכת ננסי | מטאורואיד | אסטרואיד | ירח | קנטאור | שביט | חגורת אסטרואידים | ענק גזי |
- לשון המקרא אור קורן, זיו.[סמ׳ 1]
- ”מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ“ (ישעיהו נ, פסוק י)
- ”וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.“ (חבקוק ג, פסוק ד)
- ”שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.“ (חבקוק ג, פסוק יא)
- "לְנֹגַהּ רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..." (מתוך: "חלום ליל קיץ")
- לשון המקרא אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.[סמ׳ 2]
- ”כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ.“ (ישעיהו יג, פסוק י)
- ”לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.“ (ישעיהו ס, פסוק יט)
- ”לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.“ (יואל ב, פסוק י)
- ”וַיָּרָם כְּבוֹד יְהוָה מֵעַל הַכְּרוּב עַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת הֶעָנָן וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד יְהוָה.“ (יחזקאל י, פסוק ד)
- לשון המקרא בהשאלה מן (2): אור המגיע מן השמש בתחילת הזריחה, לפני שהשמש עצמה נראית לעין.
- לשון חז"ל (אסטרונומיה) כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו.
- "אפרודיטי שם הכוכב הנקרא נוגה וכן כתוב שם נוגה הנקרא בערבי א"ל זהר"א בספרי הצלמים הנקראים בארבי טלאסי' אפרודיטי והיה באותו המרחץ צורת נוגה" (רמב"ם על עבודה זרה ג)
- "כי כל מי שיעבוד לכוכב שבתי בעבודת כוכב נוגה. או יתפלל לכוכב צדק. בתפלת מאדים. אינו חייב מיתה." (תוספות יום טוב על עבודה זרה א)
- "כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן" (מחזור ליום כיפור/ספרד/מוסף)
- עד כה לא נמצאו כל ממצאים שיצביעו על קיומם של חיים בכוכב הלכת נגה בהווה או בעבר.
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ“ (דברי הימים א׳ ג, פסוק ז)
- עברית חדשה שם פרטי לנקבה.[סמ׳ 3]
גיזרון
- השוו לאכדית: nagû (זוהר, ברק; קרן-אור, אלומה); לארמית: ܢܓܰܗ (ngah); לגעז: ነግሀ፡ (nagha). [סמ׳ 4]
- כוכב הלכת נגה נקרא בשמו משום שהוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הניתן לצפייה מכדור הארץ. השוו לארמית: נֹוגְהָא; לערבית: أَلزُّهَرَة (אַלזֻّהַרַה), מהשורש زهر (ז־ה־ר) המקביל לשרש העברי ז־ה־ר א.
נגזרות
מילים נרדפות
- אור, זיו, זוהר (1)
- איילת השחר, הילל בן שחר, ונוס, כוכבת (4)
תרגום
זיו:
- אנגלית: brightness, brilliance, shine
כוכב לכת:
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: נוגה (כוכב לכת) |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור - נגה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוגה (כוכב לכת) |
- סיווג קונקורדנציוני: S 5051TWOT 1290aGK 5586
סימוכין
- ↑ מצודות דוד נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של הארה, זהירה וזריחה: "ולנוגה - ענין זהירה וזריחה" (קטע:מצודות על ישעיהו ס יט); "נוגה - ענין הארה, כמו תהלים יח: 'מנוגה נגדו'." (קטע:מצודות על משלי ד יח)
- ↑ המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של אור עקיף: "ולנגה הירח לא יאיר. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל" (מלבי"ם על ישעיהו ס יט); "[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]" (מלבי"ם על משלי ד יח)
- ↑ "עברית לכל מועד > חנוכה > נוגה". האקדמיה ללשון העברית, 08/11/2010, תאריך גישה: 20 בפברואר 2018.
- ↑ "נגה", לקסיקון Brown-Driver-Briggs
נָגַהּ
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נגה |
שורש וגזרה | נ־ג־ה א |
בניין | פעל קל |
- האיר, הבהיר; גרם לעצם אחר להיות מואר.
- ”כִּי אַתָּה נֵירִי יְהוָה וַיהוָה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כט)
- ”הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם.“ (ישעיהו ט, פסוק ט)
- ”כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ.“ (ישעיהו יג, פסוק י)
- ”גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.“ (איוב יח, פסוק ה)
- ”וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.“ (איוב כב, פסוק כח)
גיזרון
- ראו נֹגַהּ לעיל.
קישורים חיצוניים
- סיווג קונקורדנציוני: S 5050TWOT 1290GK 5585
נָגַהּ
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נגה |
שורש וגזרה | ה־ג־י/ה |
בניין | פעל קל |
- סימן או תיקן שגיאות בטקסט כתוב לפני פרסומו; ביצע הגהה.