נגה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←נָגַהּ: תיקון שורש תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
מ ←נֹגַהּ: מובאות תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
#:* {{צט/תנ"ך|מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין '''נֹגַהּ''' לוֹ|ישעיהו|נ|י}} |
#:* {{צט/תנ"ך|מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין '''נֹגַהּ''' לוֹ|ישעיהו|נ|י}} |
||
#:* {{הדגשה|"לְ'''נֹגַהּ''' רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..."|(מתוך: [[w:חלום ליל קיץ|"חלום ליל קיץ"]])}} |
#:* {{הדגשה|"לְ'''נֹגַהּ''' רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..."|(מתוך: [[w:חלום ליל קיץ|"חלום ליל קיץ"]])}} |
||
# {{רובד|לשון המקרא}} אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.{{סמ|המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה במקרא במשמעות של אור עקיף: {{צט|'''ולנגה הירח לא יאיר'''. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל|מלבי"ם על ישעיהו ס יט}}; {{צט|[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]|מלבי"ם על משלי ד יח}}}} |
# {{רובד|לשון המקרא}} אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.{{סמ|המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של אור עקיף: {{צט|'''ולנגה הירח לא יאיר'''. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל|מלבי"ם על ישעיהו ס יט}}; {{צט|[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]|מלבי"ם על משלי ד יח}}}} |
||
#:* {{צט/תנ"ך|כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא '''יַגִּיהַ''' אוֹרוֹ.|ישעיהו|יג|י}} |
#:* {{צט/תנ"ך|כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא '''יַגִּיהַ''' אוֹרוֹ.|ישעיהו|יג|י}} |
||
#:* {{צט/תנ"ך|לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְ'''נֹגַהּ''' הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.|ישעיהו|ס|יט}} |
#:* {{צט/תנ"ך|לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְ'''נֹגַהּ''' הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.|ישעיהו|ס|יט}} |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
# {{רובד|לשון המקרא}} {{בהשאלה|2}} אור המגיע מן ה[[שמש]] בתחילת ה[[זריחה]], לפני שהשמש עצמה נראית לעין. |
# {{רובד|לשון המקרא}} {{בהשאלה|2}} אור המגיע מן ה[[שמש]] בתחילת ה[[זריחה]], לפני שהשמש עצמה נראית לעין. |
||
#:* {{צט/תנ"ך|וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.|משלי|ד|יח}} |
#:* {{צט/תנ"ך|וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.|משלי|ד|יח}} |
||
# {{ |
# {{רובד|לשון חז"ל}} {{הקשר|אסטרונומיה}} [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו. |
||
#:* {{צט|אפרודיטי שם הכוכב הנקרא '''נוגה''' וכן כתוב שם נוגה הנקרא בערבי א"ל זהר"א בספרי הצלמים הנקראים בארבי טלאסי' אפרודיטי והיה באותו המרחץ צורת '''נוגה'''|רמב"ם על עבודה זרה ג}} |
|||
#:* {{צט|כי כל מי שיעבוד לכוכב שבתי בעבודת כוכב '''נוגה'''. או יתפלל לכוכב צדק. בתפלת מאדים. אינו חייב מיתה.|תוספות יום טוב על עבודה זרה א}} |
|||
#:* {{צט|כְּכוֹכַב הַ'''נֹּגַהּ''' בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן|מחזור ליום כיפור/ספרד/מוסף}} |
|||
#:* עד כה לא נמצאו כל ממצאים שיצביעו על קיומם של חיים בכוכב הלכת '''נגה''' בהווה או בעבר. |
#:* עד כה לא נמצאו כל ממצאים שיצביעו על קיומם של חיים בכוכב הלכת '''נגה''' בהווה או בעבר. |
||
# {{רובד|לשון המקרא}} שם פרטי לזכר. |
# {{רובד|לשון המקרא}} שם פרטי לזכר. |
||
#:*{{צט/תנ"ך|'''וְנֹגַהּ''' וְנֶפֶג וְיָפִיעַ|דברי הימים א|ג|ז}} |
#:*{{צט/תנ"ך|'''וְנֹגַהּ''' וְנֶפֶג וְיָפִיעַ|דברי הימים א|ג|ז}} |
||
# {{רובד|עברית חדשה}} שם פרטי לנקבה.{{סמ|{{מקור/אינטרנט|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/2010/11/08/לשפוך-אור-על-נוגה/|כותרת=עברית לכל מועד > חנוכה > נוגה|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=08/11/2010|גישה=20 בפברואר 2018}}.}} |
|||
# {{רובד|עברית חדשה}} שם פרטי לנקבה. |
|||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* השוו לאכדית: nagû (זוהר, ברק; קרן-אור, אלומה); לארמית: ܢܓܰܗ (ngah); לגעז: ነግሀ፡{{כ}} (nagha). {{סמ|{{מקור/לקסיקון BDB|נגה|קישור=http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/14/num25.html}}}} |
* השוו לאכדית: nagû (זוהר, ברק; קרן-אור, אלומה); לארמית: ܢܓܰܗ (ngah); לגעז: ነግሀ፡{{כ}} (nagha). {{סמ|{{מקור/לקסיקון BDB|נגה|קישור=http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/14/num25.html}}}} |
||
* כוכב הלכת נגה נקרא בשמו משום שהוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הניתן לצפייה מכדור הארץ. השוו לארמית: נֹוגְהָא; לערבית: {{יוניקוד|أَلزُّهَرَة|מוגדל}} (אַלזֻّהַרַה), מהשורש {{יוניקוד|زهر|מוגדל}} (ז־ה־ר) המקביל לשרש העברי [[:קטגוריה:זהר א (שורש)|ז־ה־ר <small>א</small>]]. |
* כוכב הלכת נגה נקרא בשמו משום שהוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הניתן לצפייה מכדור הארץ. השוו לארמית: נֹוגְהָא; לערבית: {{יוניקוד|أَلزُّهَرَة|מוגדל}} (אַלזֻّהַרַה), מהשורש {{יוניקוד|زهر|מוגדל}} (ז־ה־ר) המקביל לשרש העברי [[:קטגוריה:זהר א (שורש)|ז־ה־ר <small>א</small>]]. |
||
===נגזרות=== |
|||
* [[הגהה|הַגָּהָה]] |
|||
* [[הגיה|הִגִּיהַּ]] |
|||
===מילים נרדפות=== |
===מילים נרדפות=== |
גרסה מתאריך 07:21, 20 בפברואר 2018
נֹגַהּ
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נוגה |
הגייה* | noga |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ג־ה א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ נְגָהִים גם נְגֹהוֹת; נֹגַהּ־, ר׳ נָגְהֵי־ או נְגוֹהוֹת־; כ׳ נָגְהוֹ |
נגה | |
---|---|
סימן | ♀ |
כוכבי לכת | |
כוכב חמה | נגה | כדור הארץ | מאדים | צדק | שבתאי | אורון | רהב | |
גופים : שונות | |
סוגי גופים | |
כוכב | כוכב לכת | כוכב לכת ננסי | מטאורואיד | אסטרואיד | ירח | קנטאור | שביט | חגורת אסטרואידים | ענק גזי |
- לשון המקרא אור קורן, זיו.[סמ׳ 1]
- ”מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ“ (ישעיהו נ, פסוק י)
- "לְנֹגַהּ רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..." (מתוך: "חלום ליל קיץ")
- לשון המקרא אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.[סמ׳ 2]
- ”כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ.“ (ישעיהו יג, פסוק י)
- ”לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.“ (ישעיהו ס, פסוק יט)
- ”לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.“ (יואל ב, פסוק י)
- ”וַיָּרָם כְּבוֹד יְהוָה מֵעַל הַכְּרוּב עַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת הֶעָנָן וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד יְהוָה.“ (יחזקאל י, פסוק ד)
- לשון המקרא בהשאלה מן (2): אור המגיע מן השמש בתחילת הזריחה, לפני שהשמש עצמה נראית לעין.
- לשון חז"ל (אסטרונומיה) כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו.
- "אפרודיטי שם הכוכב הנקרא נוגה וכן כתוב שם נוגה הנקרא בערבי א"ל זהר"א בספרי הצלמים הנקראים בארבי טלאסי' אפרודיטי והיה באותו המרחץ צורת נוגה" (רמב"ם על עבודה זרה ג)
- "כי כל מי שיעבוד לכוכב שבתי בעבודת כוכב נוגה. או יתפלל לכוכב צדק. בתפלת מאדים. אינו חייב מיתה." (תוספות יום טוב על עבודה זרה א)
- "כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן" (מחזור ליום כיפור/ספרד/מוסף)
- עד כה לא נמצאו כל ממצאים שיצביעו על קיומם של חיים בכוכב הלכת נגה בהווה או בעבר.
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ“ (דברי הימים א׳ ג, פסוק ז)
- עברית חדשה שם פרטי לנקבה.[סמ׳ 3]
גיזרון
- השוו לאכדית: nagû (זוהר, ברק; קרן-אור, אלומה); לארמית: ܢܓܰܗ (ngah); לגעז: ነግሀ፡ (nagha). [סמ׳ 4]
- כוכב הלכת נגה נקרא בשמו משום שהוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הניתן לצפייה מכדור הארץ. השוו לארמית: נֹוגְהָא; לערבית: أَلزُّهَرَة (אַלזֻّהַרַה), מהשורש زهر (ז־ה־ר) המקביל לשרש העברי ז־ה־ר א.
נגזרות
מילים נרדפות
- אור, זיו, זוהר (1)
- איילת השחר, הילל בן שחר, ונוס, כוכבת (4)
תרגום
זיו:
- אנגלית: brightness, brilliance, shine
כוכב לכת:
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: נוגה (כוכב לכת) |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור - נגה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוגה (כוכב לכת) |
- סיווג קונקורדנציוני: S 5051TWOT 1290aGK 5586
סימוכין
- ↑ מצודות דוד נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של הארה, זהירה וזריחה: "ולנוגה - ענין זהירה וזריחה" (קטע:מצודות על ישעיהו ס יט); "נוגה - ענין הארה, כמו תהלים יח: 'מנוגה נגדו'." (קטע:מצודות על משלי ד יח)
- ↑ המלבי"ם נוטה לפרש את המופעים של "נגה" במקרא במשמעות של אור עקיף: "ולנגה הירח לא יאיר. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל" (מלבי"ם על ישעיהו ס יט); "[...] אור נגה, שהוא האור המתחיל להבקע בעלות השחר שאינו אור עצמי מן השמש רק אור חוזר ע"י התפלשות ניצוצי השמש דרך האדים [...]" (מלבי"ם על משלי ד יח)
- ↑ "עברית לכל מועד > חנוכה > נוגה". האקדמיה ללשון העברית, 08/11/2010, תאריך גישה: 20 בפברואר 2018.
- ↑ "נגה", לקסיקון Brown-Driver-Briggs
נָגַהּ
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נגה |
שורש וגזרה | נ־ג־ה א |
בניין | פעל קל |
- האיר, הבהיר; גרם לעצם אחר להיות מואר.
- ”כִּי אַתָּה נֵירִי יְהוָה וַיהוָה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כט)
- ”הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם.“ (ישעיהו ט, פסוק ט)
- ”כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ.“ (ישעיהו יג, פסוק י)
- ”גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.“ (איוב יח, פסוק ה)
- ”וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.“ (איוב כב, פסוק כח)
גיזרון
- ראו נֹגַהּ לעיל.
קישורים חיצוניים
- סיווג קונקורדנציוני: S 5050TWOT 1290GK 5585
נָגַהּ
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נגה |
שורש וגזרה | ה־ג־י/ה |
בניין | פעל קל |
- סימן או תיקן שגיאות בטקסט כתוב לפני פרסומו; ביצע הגהה.