זוט

זוֹט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זוט
הגייה*	zot
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ זוֹטִים; זוֹט־, זוֹטֵי־

1. לשון חז"ל השק הארוך בתחתית החֵרֶם (רשת דייגים), בה נאספים הדגים שנלכדו.

   • "החרם, טמא מפני הזוטו." (משנה כלים כג ה)
   • "העושה בגד מן החרם, טהור. ומזוטו, טמא." (משנה כלים כח ט)
   • "וכבימינו נהגו גם אז לסרוג את הזוט מחוטים עבים יותר וב„עיניים“ קטנות משל גוף החרם, והכל כדי שהדגים לא יוכלו לפרוץ ממקום תורפה זה." (מנדל נון, הדיג העברי הקדום, 1964, עמ' 96)

2. לשון חז"ל קרקעית, תחתית.

   • "מה חרמון זה כל טובו נתון בזוטו, כך כהונה מיעקב, לוויה מיעקב, מלכות מיעקב." (שיר השירים רבה ד ח)

גיזרון

• הגיזרון לא ידוע. המשמעות משוערת על פי הבנת הכתוב.

פרשנים מפרשים

• הרמב"ם על משנה כלים כג ה: חרם. שם השבכה אשר יצודו בו הדגים וכן רשתות ומכמרות שם סבכות הציידים והן כולן מל' עברית. אמר (חבקוק א) יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו ואמר (איכה א) פרש רשת: וזוטו. הוא שפת הסבכה והוא מקום דומה לכלי צר הפה מאד והוא בדמיון בגד ולזה הוא טמא:
• ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים כג ה: החרם - לשון מצודים וחרמים (קהלת ז). רשת עשויה מחוטים נקשרים זה בזה ובו נקבים נקבים, אלא שיש מעט בתחתית הרשת שהוא ארוג כבגד, וקרוי זוטו. והרשת כולה מקבלת טומאה מפני הארוג כבגד שבתחתיתה:

צירופים

• זוטו של ים
• זוטו של עולם
• זוטה של נפש

תרגום

• אנגלית: cod end‏‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• זוטא
• זוטה