תרכבת

תִּרְכֹּבֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תרכובת
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־כ־ב
דרך תצורה	משקל תִּקְטֹלֶת
נטיות	ר': תִּרְכּוֹבוֹת

1. עירבוב של שני חומרים או יותר אשר לא שומרים על התכונות שלהם.

   • מים הינם תרכובת.

צירופים

• תרכובת יונית
• תרכובת מולקולרית
• תרכובת קואורדינטיבית
• תרכובת קוולנטית

ניגודים

• תערובת

תרגום

• אנגלית: compound‏‏‏‏

ראו גם

כימיה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תרכובת