תענית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ בוט: ניקוי קישורי בינוויקי ישנים
שורה 51: שורה 51:
{{שורש|ענה}}
{{שורש|ענה}}


[[en:תענית]]
===הערות שוליים===
===הערות שוליים===
{{הערה|בנדויד}} "פרקים בתולדות הלשון העברית" שצוטט לעיל מפנה (הערה 108) לספר "לשון מקרא ולשון חכמים" של [[w:אבא בנדויד|אבא בנדויד]], עמ' 66, 132.
{{הערה|בנדויד}} "פרקים בתולדות הלשון העברית" שצוטט לעיל מפנה (הערה 108) לספר "לשון מקרא ולשון חכמים" של [[w:אבא בנדויד|אבא בנדויד]], עמ' 66, 132.

גרסה מתאריך 06:32, 25 באפריל 2017

תַּעֲנִית

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תענית
הגייה* ta'anit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־נ־י/ה
דרך תצורה משקל תַּקְטִיל
נטיות ר׳ תַּעֲנִיּוֹת; תַּעֲנִית־ ר׳ תַּעֲנִיּוֹת־
  1. צום, התנזרות מאכילה ומשתיה לזמן מסוים לשם מטרה דתית - כגון כפרה על חטא או התעוררות רוחנית.
  2. שמה של אחת ממסכות המשנה, העוסקת בדיני תענית וצום.

גיזרון

  • המלה מופיעה פעם אחת במקרא, בספר עזרא: ”וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב. וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי וּבְקָרְעִי בִגְדִי וּמְעִילִי וָאֶכְרְעָה עַל־בִּרְכַּי וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי אֶל־ה' אֱלֹהָי“ (עזרא ט, פסוקים דה). מקורה בשורש ע־נ־ה במשמעות סבל ויסורים. לאחר מכן מופיעה המילה בלשון חז"ל. ב"פרקים בתולדות הלשון העברית" מאת אלישע קימרון, (יחידה 2, עמ' 44) כותב: "המלה 'תענית' הבאה במקרא פעם אחת בלבד (עזרא ט, ה) ירשה בלשון חכמים את מקומה של 'צום' המקראית. אף בתרגום הארמי המלה 'צום המקראית מיתרגמת ע"י תענית המאחרת, למשל: ”הן ביום צמכם תמצאו חפץ“ (ישעיהו נח, פסוק ג) - תרגום: הא ביום תעניתכון אתון תבעין צורכיכון".
יש המפרשים כי "תענית" אינה נרדפת ל"צום" אלא לעינוי ולסיגוף כלליים[1]. אולם, הפרשנות המסורתית מזהה בין המלים. למשל, ב"משנה מפורשת" מאת הרב אליעזר לוי במבוא למסכת תענית נכתב: "המלה 'תענית' היא מפועל 'ענה', וחז"ל משתמשים במלה זו במקום 'צום', בהתאם לדברי התורה ”ועיניתם את נפשותיכם“ (ויקרא כג, פסוק כז).

פרשנים מפרשים

  • יש המבחינים כי תענית אינה באה עקב אבלות, אלא דווקא לשם תשובה והתעוררות. למשל, החת"ם סופר כותב על הלכות תעניות בספר משנה תורה לרמב"ם: "הנה גילה לנו מה שלא היינו מעלים על דעתינו, שהיינו חושבים שהתעניתים הללו אינם על דרך התשובה אלא על דרך האבל והצער ביום שאירע רע כמו השמחה ביום שאירע טובה... מכל מקום הודיענו הרמב"ם דלא כן הוא, ועל פיו נהגו לומר וידוים וסליחות באותן הימים משום שנקבעו על התשובה" (שו"ת החת"ם סופר, חלק "אורח חיים" סימן ר"ח)

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

  • אנגלית: fast‏‏‏‏ (1)
  • ערבית: صوم‏‏‏‏ (1)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תענית

הערות שוליים

  "פרקים בתולדות הלשון העברית" שצוטט לעיל מפנה (הערה 108) לספר "לשון מקרא ולשון חכמים" של אבא בנדויד, עמ' 66, 132.