עקר

יש להוסיף לדף זה את הערכים: עָקָר, עִקֵּר, עֻקַּר, עִקָּר.

עָקַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עקר
שורש וגזרה	ע־ק־ר, שלמים
בניין	קל (פָּעַל)

1. הוציא מהאדמה צמח עם שורשו.
2. הפריד בכוח עצם המחובר בחזקה או באופן אורגני למקומו.

   • הפורעים עקרו את הדלת מציריה.
   • רופאת השיניים נאלצה לעקור שתיים משיניו הטוחנות של המטופל.

3. אילץ אדם לעזוב את מקום מגוריו.
4. טיפל בבעיה מהיסוד ("השורש"), סילק לצמיתות.
5. עבר לגור במקום אחר.

   • בסוף שנות השישים עקרה המשפחה לתל אביב.

הערת שימוש

• לשימושי המילה השונים (בפרט להוראות 3 ו-4) נלווה לעתים מטען ריגושי ניכר, ומהדהדת בהם ההוראה היסודית של "תלישת צמח עם השורש" (1) על הקונוטציות העולות ממנה. הוראה 3 משקפת בדרך כלל עמדה אוהדת כלפי מושא הפעולה.

צירופים

• עוקר הרים וטוחנם זה בזה

ניגודים

• נטע (1)